החנקתי דמעה.
פשוטת אברים
חיוורת
רופסת--
קברתיה בקבר אחים
של דמעות
שהלכו לעולם שכולו רטוב.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... ההוא עם הנמשים (: צודק, ישרוּת זו באמת תכונה, זו דרך חיים. זה שונה מיושר. וחוץ מזה שכשאני כותבת ככה אני מרגישה כמו כל הרבנים הגדולים... תיכף אני גם אתחיל לכתוב "ייחדות" כמו הרב סלובייצ'יק. [סליחה על ההטפלות לפרטים הקטנים...] [ליצירה]
- [ליצירה] .. מגניב. אני אוהבת את מה שאת עושה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... היי, אהבתי. מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חמודיייי! הן לבשו את זה מרצונן החופשי? [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, אני ה-מו-מה! 3 שנים לא להיות בירושלים?! ההההעעאא?! באמת תתבייש לך.. לסחוב אותך ביד לריקודגלים או שתצליח ללכת לבד?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אח, הקבר של ר' אלימלך.. (כבר עברה שנה?). אהבתי את הסיפור באופן כללי, רק... הפריעו לי שינויי הסגנונות, אתה מנסה לכתוב 'גבוה' אבל רואים שהסגנון לא טבעי לך ומידי פעם אתה מכניס משפטים בשפה יומיומית.. אפשר לשפץ קצת בקטע הזה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוף, למה כשמנקדים את השירים החלוקה של השורות יוצאת אחרת? טוב, לא יודעת איך לסדר את זה, חשבתי שכשאני אקטין את הכתב זה יסתדר... אז תדעו שהיתה חלוקה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אבל לא רואים!! :( [ליצירה]
- [ליצירה] ... הוא לא עצוב, שירה. גם אם בדרך יש עצב מסויים.. הכנפיים בסוף משרות אוירה אחרת. ומותר לי היום, אני צוּמית שכזו בגלל התאונה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יעקב חיים, לא שומעים ממך... [ליצירה]
תגובות