[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
מזכיר את "שירת סלוייג" במחזה "פֶר-גינט" של איבסן.
כמו שתבתי פעם: "אהבות אינן מתות"
[ליצירה]
יפה להפליא.
מתאר בצורה פיוטית תחושות של ניכור, שכל כך מוכרות לי בכרך גדול כמו תל-אביב, שרוחשת בתי קפה ופעילות תרבותית., אבל גם הרבה בדידות (ראה שיר שכתבתי שנקרא "ערב ירד על העיר" ). המשך יצירה פוריה ואמשיך לקרוא את יצירותיך (-:)
[ליצירה]
אחרי התגובה שכתבתי ל-"אתר בניה", הסתכלתי וראיתי שזו יצירה בפני עצמה ולא צריכה להיות קשורה לתגובה על יצירתך, שהיא יצירה מצוינת בפני עצמה.
לאותו נושא יש הקשרים שונים שאינם קשורים זה לזה או סותרים זה את זה. לכן החלטתי לפרסם את מה שכתבתי לך כיצירה בלי קשר ליצירה שלך.
בהצלחה יורם
[ליצירה]
תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
[ליצירה]
מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא !
תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב.
(הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.)
[ליצירה]
[ליצירה]
לבית הקברות הולכים אנשים חיים.
המתים כבר לא שם.
התאבדות היא נושא פתלוגי. רד מזה. כתוב על החיים. זה כשלעצמו יוריד את נושא ההתאבדות מהפרק. רוצה לדבר על כך ? כתוב לי הודעה אישית.
[ליצירה]
ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך.
שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר.
אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי.
שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון.
זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור:
"הוא מזג את קפה אל הספל.
הוא מזג את החלב אל תוך הקפה.
הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב.
הוא בחש את הקפה.
מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....."
בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה
מה דעתך?
תגובות