[ליצירה]
התרגום מצוין ומדויק. השיר נפלא. כל הכבוד על בחירת השיר ועל היוזמה לתרגמו.רק שינוי קטן הייתי מכניס כדי שיהיה מתאים לשקל בגרסתו העברית: במקום:
"אותו עצבה, האירה את עיניו, פרחים נתנה לו
לאהוב ומשעולים לשוח בָּם,"
הייתי כותב כך:
"אותו עצבה, האירה את עיניו,
פרחים נתנה לו לאהוב
ומשעולים לשוח בָּם,"
יורם
[ליצירה]
אבנר ידידי.
אני חושב שכתבתי את זה למישהו, כתגובה או כהודעה אישית, אבל אחזור ואכתוב את תגובתי.
התאבדות היא בעייה פאתאלוגית. זה נושא לפסיכיאטרים לעסוק בו ("אובדנות" במושגים שלהם).
עדיף לך לכתוב על החיים.
יורם
[ליצירה]
אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים.
"אז עכשיו יש כוונה למילים?
עכשיו זה יותר ברור?
אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב--
אולי אחרי החדשות
אהיה יותר שקט."
בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת.
[ליצירה]
דריה שלום,
הלכת לנו לאיבוד,
חודש ימים עבר
מאז שירך האחרון.
לא הגבנו,
נכון,
קבלנו ממך מנחה,
שבענו
ולא השבנו.
וכעת אנחנו פה
נענשים
אביונים
פושטי יד
ומקווים....
[ליצירה]
איה יקירה,
א. זה איננו שיר, זהו משל, אבל כיוון שאין בהגדרות של: "מתוך" את ההגדרה "משל" בחרתי לקרוא לזה "אגדה".
ב. יש כאן מסר מוסרי (ואולי פוליטי): אנשים שחיים בעשירון (שין ימנית) העליון, אינם יודעים את הגבול בין שחיתות ומילוי תפקידם כנבחרי ציבור - בין טוב לרע, וחיים בגן עדן (אדם וחוה גורשו מגן-העדן מרגע שידעו להבדיל בין טוב ורע - בין גן עדן של מושחתים וחיים מוסריים צנועים). אלה שאינם יודעים את הגבול, חיים בוילה בגן-עדן, ועובדים זרים (לא חוקיים) משרתים אותם.
ג. טעם פרי עץ החיים-האמיתיים הוא מר.
ד. כאשר אדם באחרית ימיו פוגש את המציאות (שיכולה להיות תוצאה של: "יש דין ויש דיין, במובן המוסרי, או חו"ח בריאותי, הוא יודע את ההבדל בין טוב ורע וחדל לחיות בגן עדן, כי המציאות אינה גן עדן, וטוב-ורע הם תובנה אנושית.
לסיכום: בורא עולם קבע שאדם וחווה יתמודדו עם המציאות שאיננה גן-עדן ברגע שהם ניחנו באמות מידה מוסריות "דעת טוב ורע".
השתמשתי בסיפור גן-העדן להיבט אקטואלי. לטעמי זהו המסר העיקרי שמשתמע מה-"חטא הקדמון".
אשמח אם תקראי את המשל שוב ותאמרי לי את דעתך אחרי ההסבר.
יורם