ואולי זה אתה, ואולי זה קולך
שדופק על ליבי, מתחנן שאפתח.
ואולי זה מראה זכרונך הקלוש
מפרק ובונה בתוכי בניינים.
ואולי זו אני, ואולי זה קולי
שדופק על ליבך, מתחנן שתפתח.
ואולי זה מראה זכרוני הקלוש
המבקש ממך אישור בניה.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אתה חושב שיש בזה בעיה של ייחוד? |נדחפת| [ליצירה]
- [ליצירה] ... יצחק בן - מרדכי, בקצב הזה, לא - תצליח לחקות את המקור!!! הלא - הוא שמואל לבית הירושלמי; שהרי! לא - שתלת כלל בדבריך, מקפים חסרי - פשר באמצע המילים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יו.. כואב לקרוא. אן שרלי אמרה, ואין לי כרגע את הציטוט המדוייק, שרק מי שמסוגל לנסוק גבוה גבוה ולגעת בשמיים, גם יפול למטה לתהום ויחווה את כל עוצמת הכאב.. אבל היא מעדיפה להיות אדם כזה, מאשר להיות אדם רגיל שגם האושר וגם הכאב שלו פושרים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... משהו נגד גולני? לא, כי כבר התחלתי להיעלב :). [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני לא מבינה עד הסוף מה היצירות באות להביע, ולא יודעת בדיוק איך עשית את זה, אבל אני חייבת להגיד שנורא הרשים אותי.. כל הסדרה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה *מאוד*. אהבתי בהחלט. במיוחד את "צרורות צרורות נאספים כוחות". [ליצירה]
- [ליצירה] ... מאחר שמעולם לא קראתי את הספר "ליד כפרים שקטים", לא סביר שלקחתי את זה משם. זה לקוח ממחשבות אישיות שלי בעקבות הביקור במיידאנק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... נכון. --- הייתי מורידה את ה"לכבותה" האחרון. יותר יפה בלי. [ליצירה]
- [ליצירה] .... שוס. (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב. לא יודעת, אלה המחשבות שעוברות לי בראש. לא מתוך רצון דווקא לחפש את הצדדים האלה... ממש לא. [ליצירה]
תגובות