חתום בעפרון
נשמת כל חי
-
אין כל כך מה לספר על עצמי.. אוהבת לקרוא המון, לצייר, לחבר שירים ומחשבים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חביב! רעיון חביב ביותר... ציור נהדר! הלוואי והיו לי כשרונות ציור כשלכם... [ליצירה]
- [ליצירה] מתוך שלו/ה...לשמה הוסיף/ה גבישי נשמה. יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעניין, לראות יד אוחזת עיפרון- לכל אדם יש אחיזה טיפה שונה, אחת כזו ששיכת רק לו... זה מין דיוקן עצמי דרך הידיים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה, ח"ח. הכותרת - בול. [ליצירה]
- [ליצירה] אילה, שיפור במה בדיוק אני אמורה לראות? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, נשמת, זה נהדר! הציור מדהים לחלוטין, הרעיון יפהפה והשם עוד יותר. והכי יפה האחיזה של היד. זו לא אחיזה רגילה של עיפרון, זו אחיזה שנראית נואשת במקצת, עם האגודל בפנים. כמו אגרוף. נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מאמין... גם אני מחזיק ככה! את התאומה הגרפולוגית שלי :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מהמם!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב מאוד תמר. [ליצירה]
- [ליצירה] ניסיתי להחזיק ככה עט, והיה לי מזה לא נוח [טוב, אבל כל אחד מחזיק את העיפרון אחרת...] ויש משהו טיפה מוזר באצבע- ממש מעל הציפורן. אבל באופן כללי, זה ממש יפה. הרעיון גדול והביצוע מהמם... אמרתי לך פעם שאת מוכשרת?! ;-) [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה סוף כל סוף משוררת אחת?! האתר מלא במשוררות.. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחח חמוד :-) אמיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] נבנה מזבלה חדשה הצעה להימנון חדש של לוחמי הגרוטאות (לא הגטאות, הגרוטאות!) נבנה מזבלה חדשה; שמש של סרחון וזבל, מעל גבעותיה תִזְרָחַה. פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה. מכל אזרח ואזרח, נאסוף זבל; הר הרקב והזבובים, יתפח. גבינה מעופשת ולחם ישן; מהרי הצפון ועד אילת. פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה. נחפור מערות בחיריה; יד הפועלים, נושיט לשאריות. נשתלב במשפחת עמי המזרח - התיכון. בנתחי העוף והבקר, נשביע רעבוננו. נקים מזבלה, של חיי השובע. (פעמיים) פזמון: כל הומלסים יושבי חיריה, יצברו אוסף משותף כאן בזבל. יד בפח, יוציאו פרי אדמתה. יפסעו על דרכיה; יריחו בה, רוח מסריחה.. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] למה? ה' אוהב את כל עם ישראל, בכללי. אבל - "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראו באמת".. ה' קרוב יותר לאלו שמבקשים להיות קרובים אליו. אלו שלא הולכים בדרכיו - ה' לא נמצא איתם יומם ולילה, אבל ברגע שהם ירצו לחזור בתשובה - ה' יקבל אותם (חוץ מחטאים שאין עליהם תשובה ולא נכנס לזה כרגע). "פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתחו של אולם". [ליצירה]
- [ליצירה] מי שמדבר... תסתכל בתגובות שלך לחבר'ה אחרים פה בצורה, על היצירות שלהם. אז נכון, אתה כותב אולי בצורה יותר יפה מאיתנו, מילים יותר גבוהות, וביקורת כאילו יותר בונה, אבל אתה לא פחות גרוע, אם לא יותר - כי אתה עושה את זה במסווה של ביקורת, כשבעצם אתה לא מראה יותר מאשר זלזול ופגיעה ביוצר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה איתך, טל. בקשר ל-א'. אני בטוחה שלא לזאת התכוון המשורר.. הוא בסה"כ הציג את דמות הבת המתנחלת כפי שנפוץ היום לראות, ולא להעמיד קריטריון. ממש לא. השיר בא כביקורת, ואם מישהי מתנחלת ו"לא עומדת בתנאים" - אשריה וטוב לה. בקשר ל-ב. גם בזה אני לא מסכימה. יש דרישות הלכתיות - לא ללכת עם מכנס, לא לגעת בבנים. אם מישהי מאמינה באלוקים, מאמינה שהתורה היא אמת, מאמינה בשכר ועונש והעולם הבא, מאמינה שמעמד הר סיני אכן היה - אמורה לקיים את המצוות כמו שצריך, ולא "לחפף", במיוחד לא בדברים כל כך ברורים כמו למשל חוצפה או איסור נגיעה. זו צביעות, באיזשהו מקום - שהרי אם אלוקים קיים וצריך לעשות את המצוות, מאיפה האומץ ללכת בגלוי עם מכנס, למשל? וזהו גם חילול ה' גדול. לא באתי להעביר עליך ביקורת ח"ו, אני גם לא מכירה אותך, וזה לא בא כהודעה אישית. דיברתי כאן על דמות הבת כפי שהיא מצטיירת בשיר לעומת התגובה שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחח (הצחוק הוא על התגובה שמעלי...) וד"א, שמואל, "באת" כותבים עם "ע". [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... בני אדם זה דבר מורכב, ולא תמיד אנחנו רוצים לשתף את כולם בבפנוכו.. בדברים הכי אישיים שלנו.. [ליצירה]
תגובות