[ליצירה]
מסכימה עם כנפי שחר. האיזון הדק בין גימיק לרגש הופר לטובת הגימיק.
אם זו הכוונה אז בסדר. אם לא, אז אפשר לחזק את הרגש ולוותר מעט על הגימיק.
[ליצירה]
[ליצירה]
הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות.
מופת. פשוט מופת.
קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה.
רוגשתי,
צומררתי,
כמהתי.
השיר הזה בעיני כנבואה.
כחזון.
אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם.
את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום.
תודה תודה תודה.
תגובות