[ליצירה]
מי יתן....
ושוב הדודה שבי יוצאת.
אחחח פשוט מדהים לקרוא!
וגם צובט וגם מרגש וגם וגם וגם
ומילים הן קשקשת אחת גדולה אך מה אני יכולה לעשות שהן הדרך היחידה להתבטא כאן?!
[ליצירה]
שי,
קראתי את השיר ובצבצה דמעה.
לא, זה לא עוד תיאור פואטי שנחמד להשתמש בו באתר שירה, באמת בצבצה דמעה.
שיר מהבטן, כמו שאני אוהבת.
אמיתי כזה, פשוט...
[ליצירה]
נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי.
תגובות