ריפיון.
חולשה שמשתלטת על הגוף
כולו,
ואיך לא?
חוסר האונים הזה,
האפסות
הבלתי נסבלת
נוכח כאבך
שהופך
כאבי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תחושות. חושפת רגשות שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!!! שי זה נפלא, זה נהדר זה, זה פשוט מצויין!!! הכתיבה, החיתוכים, הדימויים, משחקי המילים.... משובח!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מודה, לקח לי ארבע-חמש פעמים, משהו נתקע לי בהתחלה, אבל היה שווה ועכשיו קניתי לי הזכות להגיב ולומר שזה טוב, נוקב, אמיתי ויפה. ובניסיון להבין מה תקע אותי- קראתי שוב, זה המקצב השונה והתבנית האחרת בין שני הבתים, (עם השני יותר התנגן לי). שנה טובה! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יש משהו שאתה רוצה לספר לנו? ניסיון חדש בעשב כלשהו? חומר טוב?! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, המקצב טוב, נעים לקריאה ועדין [ליצירה]
- [ליצירה] היפ-נוטי : קיבלתי המלצתך, נראה אם זה יזרום לי ככה, אולי עוד אשנה, הזזתי את הפסיק לשורה אחרת, משום מה- קשה לי לוותר עליו :), מה אתם אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין, הכל ביצירה הזו- פשוט נהדר בעיני, הייתי משנה את הגוף השני במשפט האחרון, לגוף שלישי, -"השאירוני בבדידותי"... כי למעלה יש את "בטח מצפים, לא יודעת, זה נשמע לי מתאים וזורם יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . . אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא שמענו ממך זה זמן...- נייס :) שונה קצת משיריך האחרונים- ומאוד יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, שונה מתמיד- חזרת לכתוב כמו שאתה כותב כשזה לא אתה... (לפחות שי הבין...) אהבתי! [ליצירה]
תגובות