[ליצירה]
האחד והיחיד
בע"ה, כשתזכי להתחתן אוךי אישך יכירך כראוי, או לפחות נתח ניכר ממך. תכל'ס, כמה שנחתור בתוכינו, אף פעם לא נצליח לראות הכל כמכלול, אפשר אם רוצים מאד בימי חיינו הדלים לתחקר את כל מי שמכיר אותנו לעבור חתיכה חתיכה וללמוד אותה ולנסות לדמיין את המכלול של כולם ביחד, זה דומה למכלול של רשת תצפיות, כשמנסים ללמוד גיזרה הולכים לכל המצלמות ורואים בכל אחת איך היא רואה את השטח בזוית ובחלק המיוחד לה וככה אפשר ליצור לפחות בדמיונינו תמונה פחות או יותר שלימה של עצמינו. שיר ממש נפלא
[ליצירה]
המזיק הקטן, זה הבן שלך?
אהבתי,
אני מאד מאמין בזה, צריך הרבה להתנסות ולקחת סיכונים, כדי ללמוד בחיים, אני שובר הרבה , פעם אחר פעם, וכל פעם למרות שכבר למדתי, יש תחושה שיש פה עוד מה ללמוד, וזה שוב מתנפץ בפנים, ובפנים מהדהד לקח, והמטבע מצטלצל, צלול וחד, עד שכבר הופך לקניין של חכמת חיים.
תודה, כתבת את זה בצורה יפה ומאד חיה.
[ליצירה]
אוי. "(
למה את כל כך סקפטית.
האמיני. וכשתאמיני, יבוא הכל, גם אישך, גם תפילתך.
(אני פעם האמנתי שזאת שיעודה לי, אוצרת את תפילותי {ראי ערך 'אוצרת תפילות'}).
[ליצירה]
גמני
סובר כמו כולם.
ממש נושא חן, השיר הזה.
נראה לי שהמחלה הזאת בריאה. ב"ה
אני דווקא הבנתי שהחשיפה לשמש היא נסיון של הבראה- הוצאה של החולה אל מחוץ לעולם הדתי-אמוני, אל השמש הזורחת הגדולה, אל העולם הגדול, וכך אולי להרפות קצת מחבלי הימאים.
(חשבתי אפילו להאשים אותך בהסתה, אבל אני מבין שזו לא הייתה כוונתך).
[ליצירה]
באמת מדהים.
את מצליחה להעביר לקורא במילותיך חוויה עמוקה של תחושות כמו אהבה וקשר בצורה מורכבת וחיה מאד (אני מסתבך במלים שלי , קשה לי לתאר את ההנאה ולהגדיר אותה אך, זה באמת משהו מיוחד, שתפי אותנו יותר!
תגובות