בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו זר... כמה נפלא כשאני קורא "אגדה" זו, בכיף אני יכול להתבלבל ולחשוב שזה לקוח מאוצר האגדות של חז"ל. חבל שזה לא אמיתי, אני לא יכול להתייחס לזה ברצינות כמו שאני מתייחס לאגדות חז"ל, אלא אם כן תשתף אותנו במחשבותיך לגבי זה, לכל הפחות תגיד שזה היה חלום, זה כבר יעלה בעיני את ערכו, אך בכל אופן, זה חזק מאד! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. וכותרת מתאימה ושנונה מאד אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים נמחות בים דמעות. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי, אני דווקא חשבתי על זה שהשבת מתחילה שיין ונגמרת ביין, מעניין לחשוב על זה, מה זה אומר ומה זה עטשה לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, כל עוד התנועה ממשיכה אתם בהיי, בעלייה, אך, כשעוצרים, זה הרגע לרדת, חבל, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד. רגע, אם מחכה אהבה, אז מותר לעקוף? (הי, גברת, חתן, פנו דרך!) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אהבתי את המשחקי מילים עולמך-עלמות- על מות. ובכלל, שיר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ואי, זה בטח סתם מקום סתמי, ואתה עשית אותו כל כך מסקרן וכל כך מרתק. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין מאד יש פה אמירה שלובשת צורות חדשות בכל משפט. [הערה קטנה, במשפט הרביעי מהסוף- "לא היינו בודדים לבד", לדעתי, זה מיותר להכפיל את השורש בד"ד, תכתוב, 'לא היינו לבד', או 'לא היינו בודדים', וכבר המשפט הבא מפרש במה לא הייתם בודדים- (את אומרת גם אחרים בודדים), מקסימום תכתוב, לא היינו בודדים בבדידותינו, אך בודדים לבד, נשמע לא טוב.] [ליצירה]
- [ליצירה] הוו מרגש עד דמעות וכל כך נוגע. אני בטוח שכמוני כל אחד יכול למצוא בו את עצמו. תודה לך שניסחת בשבילנו את זה בצורה כל כך יפה. [ליצירה]
תגובות