בע"ה.
את יושבה בחלון
סתורת צמה
מחכה
שאעלה לך ורד מהגינה
אני צובעו בדמי
הניגר מחוחייך
ריחני הוא מרוח
ושחור הוא מליל שיערך
ומעומק שמייך
הנופלים על צווארי העמל
הן, גם ורד כזה לא ימתק
לתשוקתך הרודה בי
כמו הייתי חלה מתוקה
הירגעי
כלה מתוקה
צוף אני אוגר
חִצייך מוטחים סביב
יומם וליל
אני שומר
לפתחך.
תגובות