ואותם שהיו סופרין
כל אותיות שבתורה
בקשו לעצור ב'וחטאה'.
ואנו, עזי
פנים
כבנים
ולא כעבדים
דחקנו עצמנו אל תוך זעמו
ונקה לא ינקה,
וקטפנו לנו משם
ונקה
החתלתול של שרדינגר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . ... [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי שיר מתוחכם שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] כן, לראות רק את מה שרוצים לראות...כבנים ולא כעבדים. להתחבר יותר ל"אהבה" מאשר ל"יראה"... [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונכון אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] הו, יפה... כמה עדין, ונוגע ללב... באמת תמהני מה ההסבר לעניין. :-) ובינתיים, אסתפק במדרש שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] אה, לא התכוונתי לספר את הכל מההתחלה, רק את הפסקה הראשונה. (שתהיה, כמובן, אחרת ממה שיש עכשיו)ובכל מקרה האפשרות השניה שהעליתי יותר מוצאת חן בעיני, וטובי, אתה סולח לנו שאנחנו שוחטים לך את הסיפור?:-) [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי שהגבתי ראיתי שכתבת בהקדמה 'נכונה' במרכאות. כך שיתכן ואתה מודע לכל מה שכתבתי. אבל אני לא מתחרט על ה'נאום', כי כבר שמעתי על אנשים שמשתמשים בדוגמה הזו כדי 'להוכיח' את יחסותה של האמת בכלל ושל המוסר בפרט. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר חביב, אבל הכותרת- הו, היא משהו משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, הרבה יותר טוב ככה, עם כוכבים... (זה מכניס את הסיפור לקטגוריית 'מסע בין כוכבים'?) [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש יפה...אני לא יכול לעמוד בפני סיפורי אוטובוסים, כזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] וממוצאי הפסח שנחזה אז, אני אעורר את מוצאי הפסח ההוא, ברשותך. שיהיה אך טוב, לשנה הבאה ובכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] כרגיל, זה כתוב מקסים ומפעים. אין לי מושג איך את עושה את זה. איך את לוקחת נושא יומיומי כל כך ובוראת אותו מחדש.. אמנם, הפעם יש לי הערה- קטנונית מעט, אולי, אבל יש: הירח לא שוקע בתחילת היום וזורח בלילה: זה קורה כך רק כשהוא מלא. בגלל זה קראתי את כל הסיפור כאילו הוא מספר על היום והלילה, ולא על השמש והירח. אבל בסוף הינשוף אומר לה: 'לא תוכלי לכסות את השמש לנצח', כך שהתבלבלתי קצת. אולי זה סתם בגלל שלא הבנתי בדיוק.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה..זה שיר המשך ל'לקראת כלה', נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] . כן, ילד, נכון: הסיפור עוסק בנפש האדם- במקרה בנפש של הצד שחש נפגע ונבגד -ובצדק. הדמות של יאיר בסיפור היתה רק היכי תימצי להצגת הלבטים- של הגיבורה. נכון שאפשר לכתוב גם סיפור מנקודת מבט של הצד השני, ואפשר אולי לכתוב אותו בצורה שתעורר אמפתיה (אם כי במקרה הספציפי הזה זה יהיה קשה..). מכל מקום מה שרציתי להדגיש זה שעצם קיומם של צדדים מכוערים בכולנו לא אומר שאסור להוקיע אותם. ההבנה שלהם צריכה להיות שלב בחיסולם, לפחות חיסול ההופעה המקולקלת שלהם, אם אתה רוצה לדקדק איתי. כשדיברתי על ניהיליזם התכוונתי שניסיון אוטומטי להבין את הצד הפגום בכל סיפור מוביל לבסוף להפיכה שלו ללגיטימי, לא רק בנושא של הליכה אחרי חיצוניות אלא בכלל. המסקנה שצריכה להיות מסיפור כזה היא לשבת ולחשוב איך לי זה לא יקרה, ולא לשבת ולנסות לסמפט את הפוגע. ו-מאורה, אני מצטער שהפכתי את הסיפור שלך לבמה.. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל- זה באמת סיפור יפה. שנית- מותר לאנשים למתוח ביקורת על סגנון, אם הוא צורם להם, ובעיקר אם לדעתם הוא פוגם באיכות היצירה. דעתי האישית- גם אני בדרך כלל מרגיש לא נוח עם ניבולי פה, אבל פה הסגנון בא לאפיין את הדמות, ויתכן שיש לו מקום. [ליצירה]
תגובות