אוי כמה עמים עוד יואמרו לך את זה?
זה פשוט מדהים איך שאת תופסת את הדברים שאפחד לא שם לב אליהם!
וזה כל כך מקסים....
אבל אולי בכותרת פה קצת נדושה...
בכל מקרה אני המומה מהתמונות המדהימות האלה שלך...
ליתוש.
[ליצירה]
אוי כמה עמים עוד יואמרו לך את זה?
זה פשוט מדהים איך שאת תופסת את הדברים שאפחד לא שם לב אליהם!
וזה כל כך מקסים....
אבל אולי בכותרת פה קצת נדושה...
בכל מקרה אני המומה מהתמונות המדהימות האלה שלך...
ליתוש.
[ליצירה]
[ליצירה]
ואולי זו בדיוק הנקודה.. האם אתה כותב מתוך צורך פנימי עמוק לבטא את שמתחולל בתוכך, או רק לשם תשומת לב? והאם שיר שנכתב מתוך מקום כזה יכול להיות מוצלח באמת?
(וזה נאמר כתגובה לשיר הזה בלבד, לא קראתי עדיין את שאר היצירות שלך).
זו נקודה למחשבה להרבה מאוד יוצרים כאן.
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
[ליצירה]
וואו,מופלא! משהו במילים מזכיר לי את מילות הרב ("שמש האידיאה", "ינהרו אלי תודעה",קול מזמר בפנים"). ייתכן שהושפעת ממנו?
בטוחה שלא הבנתי הכל ומבטיחה לקרוא עוד פעמיים לפחות :-)
תגובות