"וכשיצאתי לחפש-
נעלמתָ.
מרוב שורות לא ראיתי דבר"
וצמצמתי.
"ריק פה.
שקט וסגור.
אם רק היית נותן להיכנס.."
ופתחתי.
ועדיין,
לא הבנתְ דבר.
תגובות
זה מדהים פשוט אותו דבר...
מילים סתומות
חידות לא פתורות
אותו אדם ... שקוע עד כאב...
(מצטערת,לא קשור אליך הכתיבה שלך הריצה מחשבות)
הסוד-יש דרכים לגרום לה להבין...
האמת-היא לא תבין!
רק אתה...
[ליצירה]
זה מדהים פשוט אותו דבר...
מילים סתומות
חידות לא פתורות
אותו אדם ... שקוע עד כאב...
(מצטערת,לא קשור אליך הכתיבה שלך הריצה מחשבות)
הסוד-יש דרכים לגרום לה להבין...
האמת-היא לא תבין!
רק אתה...
[ליצירה]
ובכל פעם שהרכבת עוברת
פסיה- מוחספסים, אינטימים, ריקים.
ידיי החלקלקות- אותך מפספסות ושוב
בך איני אוחז.
ההסתכלות למעלה, מעלה בי רגש אחד קטן.
קנאה.
[ליצירה]
אני בעצמי אוהב שירים מהסוג הזה. אך
היית מחבר את שורה 4 לשלוש שלפניה ומוריד את המילה "את" בשורה 5. וכך היה יוצא:
עוֹבְרֵי אוֹרַח מָצְאוּ
אֶת מַה שֶׁלֹא אָבַד לִי
אֶת מַה שֶׁנִּתַּן
לִרְכּוֹשׁ בְּלִי מָמוֹן.
קוֹלוֹת חִזּוּר הַשַׁחְרוּרִים שֶׁבַּגַּן
מַרְאֶה הַנַּעֲרָה
הַחוֹלֶפֶת בָּרְחוֹב
וְנִיחוֹחַ עֵץ קִּינָמוֹן.
תגובות