הכה צור בסלע
לצידו ילודה מצלע
הבריק ניצוץ
נדלק המוץ
אש אש
אדם התאושש
"בורא מאורי האש"
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הדס, מאוד קשה לקריאה. ממש עולה במאמצים לעבור משורה לשורה. בערך כמו שאני שובר את השיניים על מילים לועזיות. "טרוף טורפתי, בני שלי, .............................. טרוף טורפתי באהלי" זה נשמע לי כמו חריזה קשה ולא מוצלחת גם אם לא התכוונת לחרוז. באופן כללי שמתי-לב שיש 'משהו' קשה בסידור השורות ולא זורם בקיצוניות. גם המעבר ברעיונות ובחזיונות שאת מתארת לא אחיד, לדעתי. לסיכום- קשה לעיכול, יש מה לשפר. כמובן, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קיטונות- מה זה? בעצם סוף העולם כהתחלה לעולם טוב יותר או שלא הבנתי כלום. [ליצירה]
- [ליצירה] מנשקים רק מה שחי באמת. אבל באמת. היכולת להשיג את סוסי האש היא ביכולת לרתום אותם, לעלות על גבם ולהפוך אותם לסוסי בשר, עור ועצמות. ואתה חי כל כך וזועק עד העצם, ועל כן יום יבוא ותצליח את האבנים הדוממות שבכותל להחיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו יכול להסביר לי? (כתוב יפה. ) פשוט לא ממש ירדתי לסוף דעתך.. (אם הכוונה לחודש חסר ומלא שתלוי בקידוש הלבנה שלנו.. נדמה לי, שזה מבטא קידוש החודש בידי שמים או בידנו.) [ליצירה]
- [ליצירה] אסף- זה כולל את כולם גם את הרבנים. תסביר לי בצורה משכנעת למה מדגישים את "אשתו כגופו" ולא את 'נשים דעתן קלה ופסולות לעדות' למה את האחרון מתרצים בצורה עלובה במקרה הטוב. כשכתבתי שתפילות גלותית התכוונתי לזה. לא כי יש לעקור. התורה כיום היא 'משהו' מנותק מהחיים. בבחינת "הציבי לך ציונים" מקסימום הלכות לא ברורות ולעתים "מצחיקות" הדו"ג של הציפור באה לומר שתי דברים: 1. תראה כזו ברבריות- לך תסביר את זה, העיקר רוצים מקדש, משיח... קודם תבין על מה אתה מדבר. רק אחר-כך תנסה להפוך את זה לשירה. 2. התורה מתייחסת לדברים פיזיים לחלוטין. כשהדס כתבה שירה לא חשבתי רק על שירה פיוטית.... אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית- לא נגינת הנפש של יוצר כזה או אחר; עליהם אפשר לסמוך בדר"כ שנגינתם נגינת הנפש, אלא נגינת היהדות, נגינת התורה שממזגת חומר ברוח, נגינה אלוהית פה ולא נגינה של בתי כנסיות מעץ ומאבן. [ליצירה]
- [ליצירה] יש הרבה מתח ועוצמה בשיר הזה, לו רק היה יותר מובן... וגם מעט יותר רגש אישי מעצמך יכול לעזור (כי רגש לגבי הנושא בכללי קיים ומורגש לי), אבל קודם כל בהירות. [ליצירה]
- [ליצירה] בחצי פיהוק... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אושר נבזי? משונה מאוד במיוחד על רקע הפסטורליות. לא הבנתי דבר. המון סתירות פנימיות. כבר ב"נעתקה נשמתי לכמה עותקים" חשתי באיזה הרס פנימי... נעתקה הראשון זה התפעמות והשני נשמע קרע ודפוס. מצד אחד השתוקקות לכנרת מצד שני פחד ממנה ומהשפעתה ואז רצון לעצב אותה. "לקדש את יופייך" יתכן רק ע"י שהכנרת לא תתן לאיש להתקרב, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נקודות: *זה לא מספיק ממוקד. לא ברור לאורך רוב השיר (ואולי גם אחרי) הנושא. *החרוז השובר-החוזר: מבריקותצעקותנשחקותשתיקות. הוא לא משיג את האיפקט בתור שורת סיכום/ מחץ. -*"הסגורות עוד יעידו כאלף עדים "– זו לא שורה בעייתית? היא לא ממש התחברה לי בטבעיות, גם אחרי כמה קריאות, לשורה הקודמת. נחמד לקרוא את צרופי המילים המענגים שלך, אך כדאי כאן, לדעתי, לעבוד על זה שיהיה יותר ברור וחד חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] מצא את השאלה של התשובה. [ליצירה]
תגובות