[ליצירה]
אוי, אתם כאלה ילדים! מתי תתחילו לקלוט שאי אפשר לאזן התנהגות יומיומית בלתי נסבלת, על ידי הפתעה חמודה פעם בחודש - זה פשוט לא עובד ככה!! כשמבקשים ממכם משהו או אומרים לכם שמשהו מפריע - תשקיעו בזה קודם, לא באגרטל!
[ליצירה]
(אחרי קצת מחשבה:)
מעניין אם זה חייב להיות ככה. הנרקיסיזם הזה שמאפיין "אומנים":
"אני ארשה לעצמי להתמוטט, להתפרץ, להתנפץ, לשקוע, כי אני מיוחד - אני אומן אני. יש לי מצבי הרוח המקודשים שלי . שבד"כ באים עם המוזה הקדושה שלי. אשתי יקירתי, את צריכה להבין את זה - סך הכל התחתנת עם *אומן*, משורר, לא סתם אדם. זה מחייב. וודאי תהיי אסירת תודה לי שאני מקריב אותך, והורס אותי, בשם ה"אומנות"!"
ובקשר לילד - קראתי ספר שקוראים לו "הדרמה של הילד המחונן", שמדבר על הטרגדיה האישית של ילדים רגישים וחכמים שמפנימים מאוד את הציפיות מהם וממלאים אותם בדייקנות, ותוך כדי כל מאבדים את עצמם. ומשלמים את המחיר בהמשך החיים, בגדול...
[ליצירה]
יש כאן הרבה פחד ומצוקה, נראה לי. הפנים האלה הן פליטות ששילמו את מחיר ההעזה. החלק המואר קרוע, החלק השלם חוסה בעלטה. וגם כך אינו מוגן - הדמות כולה מאוזנת בקושי על הקצה ויכולה בקלות להחליק למטה...
תגובות