הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה.
מקסים.
יפה מאוד!
והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה...
[ליצירה]
פרט מידע קטנטן שאולי יהיה חשוב למי מכם: צילמתי את זה היום בבוקר...(ראשון, י"ג שבט). רוב הסיכויים שבזמן שאתם מתבוננים בצילום, המזח עדיין נראה כך בדיוק.
[ליצירה]
הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה.
מקסים.
[ליצירה]
יפה מאוד!
והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה...
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
השילוב של פירות ההדר והפמוטים יצרו כאן אווירה "קדושה" אפשר לומר, אולי רוחנית. ואת זה אהבתי. אבל הפלאש על העלה התוחם מלמעלה ממש-ממש מפריע לתמונה, אפילו שהוא מטושטש.
הצל המאפיל את הפסל בדיוק באמצעו יוצר אמירה יפה בעיני, מין צניעות, משחק של גלוי ונסתר.
הייתי מטה את הפסל קצת ימינה, להשיג זווית שתופסת גם קצת מהפרונט שלו, לקבל עומק.
סה"כ נחמד, מחכה לראות עוד.
[ליצירה]
לקח לי זמן,אני מודה. כבר התכוונתי לשאול "מה זה הגוש מתחת לפנס הרחוב" ואז נתקלתי בכותרת. מאוד אהבתי את התחושה המועברת (של גשם זלעפות,לי באופן אישי), אך אולי כדאי להדגיש קצת את תווי המיתאר של הכנר.
[ליצירה]
וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר.
בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה
תגובות