כי סערת עליי
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה ארובה של הבית שלך(בצחוק) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! איזה יופי זה! שוצף, קוצף ורועש... פשוט מקסים! ליתוש... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק מה שהתכוונתי לשאול - איפה זה? זה מקסים לחלוטין, אפרורי כזה, ועצוב... ומצד שני כל כך רוגש... אהבתי את האנשים שמביטים. [ליצירה]
- [ליצירה] פרט מידע קטנטן שאולי יהיה חשוב למי מכם: צילמתי את זה היום בבוקר...(ראשון, י"ג שבט). רוב הסיכויים שבזמן שאתם מתבוננים בצילום, המזח עדיין נראה כך בדיוק. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... איפה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] התמונה צולמה בת"א, באיזור רידינג (דמיינו מצד ימין למעלה את הארובה.. או בעצם עדיף שלא). [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, יפה מאוד, והכותרת מקסיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! והכותרת שלך, "כי סערת עלי", הכניסה לי משמעות אחרת לשיר, כי אני תמיד דמיינתי את ה"סערת עלי" הזה דווקא באיזה שדה פתוח, או משהו כזה, מין סערה פנימית, אל תוך האדם, ואצלך זה הרבה יותר "סערתי"... אולי באמת ננסה לחשוב על השיר בכיוון הזה... [ליצירה]
- [ליצירה] יחסי שינאה-אהבה, זו בדיוק כוונתי. מצד אחד, האדם פוגם בנוף- מציב עמודי חשמל באמצע ההרים, מתערב. מצד שני, אותם עמודים משתלבים נהדר ויוצרים יופי של קומפוזיציה (בעיניי). אנחנו הבוחרים איך להתבונן, ואולי גם בוחרים באיזו צורה להתערב לו למדבר, בשקט הנהדר הזה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] צילמתי אותה בת"א, אהובתי. מעניין שהמכונית הפריעה לכם, כי חיכיתי לפחות רבע שעה עד שעברה מכונית לבנה דווקא (צבע כהה היה הורס את הניגודיות שרציתי) ובדיוק בזוית כדי שתהיה בצד הימני של התמונה, לקומפוזיציה נעימה יותר. בפעם הבאה לא אשקיע כ"כ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] על אף שנאתי לפוטושופ,מוכרחה להודות: כמה יפה! גם ויזואלית, לא רק מבחינת המשמעות. ויופי+מסר זה תמיד שילוב מנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה תלוי למי בוחרים להקשיב.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, ועם זאת חבל. יש בתמונה פוטנציאל עצום שהלך לאיבוד בגלל זווית צילום. צילום בגובה הכתפיים יוצר חד-מימדיות, במיוחד אם הרקע הוא בצבע זהה. אני חושבת שזווית נמוכה (אפילו עד כדי להשתטח על האדמה) היתה נותנת רקע כחול של שמיים= ניגודיות נעימה לעין, וגם מעניקה נפח לאובייקט. המשיכי לצלם, כל צילום משפר אותך! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר. בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה [ליצירה]
- [ליצירה] סתיו, אני דוגלת בגישה השמרנית ולא עורכת תמונות. זה אומר שהס מלהזכיר לידי פוטושופ, וגם לעולם לא אחתוך תמונה. זה מלאכותי בעיני וגורע מהאומנות.. אשר למיקום השחפים- הוא מכוון. אם את מכירה את חוק השלישים, ניסיתי לשחק איתו קצת ולמקם בין לבין (משהו כמו 1/3 וחצי) כדי שלא יהיה ממש במרכז, אבל גם לא ממש בימין. המיקום הקלאסי,לימין,התחיל לשעמם אותי קצת. אולי את צודקת בקשר לים-שיש יותר מדי ממנו בתמונה, אבל השאלה היא אם מצלמים מעט גבוה יותר, האם מקבלים את תחושת הסערה? ואגב, עומר- התמונה אכן אפורה, פשוט כי לא הייתה טיפת שמש בחוץ :-) אם למישהו יש רעיון איך להבהיר תמונות חורף שצולמו בלי אור, אשמח ללמוד. ו, כמקובל לומר כאן באתר, תודה על התגובות! [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משהו קטנטן.. בהתחשב בעובדה שהספר נכתב אודות מלחמת העולם, אני מתפלאה שהגירסה הזו שלך לא הופיעה גם במקור... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אפשר בקלות לדמיין את ההמשך הסימטרי של פניה. והעצב הזה..היא ממש בוהה דרכי. מתפעלת מהיכולת שלך להעביר תחושה בציור [ליצירה]
- [ליצירה] כפי שהבנתי אני, הכוונה למילה.. מה שהופך את השורה "מחכה שיקראו בשמה" ליפה במיוחד. [ליצירה]
תגובות