כבול
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נפלא! הזכיר לי את דמויות הקומיקס היפניות ההן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. זה טוב מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זה ממש ממש ממש יפה. אהבתי את היד שלמעלה. מרשים. מביע. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... היד למעלה נראית לי אירונית (היא מזכירה תנועת ניצחון, "יד רמה", אבל בעצם ההפך) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ממש- יכול להית גם פסל... נסה את זה. יש לזה עוצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממם.. אני אנסה לא לחרוץ דעות, אלא רק לשתף בהרהורים שעלו לי בעקבות השיר (המוצלח לכשעצמו) והתגובות הנימה פסימית ביותר, כמעט ואין כאן מחאה, יש כאן אפילו סוג של וויתור, של קבלת הגורל של אלו המגורשים תמיד. מבין השורות עולה האפשרות (בכוונה או לא) שאלו שמגרשים כבר אינם יהודים, שכן יהודים מוגדרים ע"י נרדפותם... הבכי כשפת היהדות... דימוי מקסים, אך באמת כפי שהעירה סומסום זה לא דמותו של ר' עקיבה הלוחם המשיחי המהפכן. ואולי שפת הבכי יכולה ליצור מילים חדשות, שיאמרו יותר מאשר וויתור וכניעה... פוליטיקה מעניינת אותי פחות ופחות, אך אין ספק שההתנתקות היא תוצר של פוליטיקה בלבד. אך עצוב לראות שהפוליטיקה מצליחה לעוור אותנו לסבל אנושי .הדבר נכון ימינה ושמאלה , אך כאן אנו מתעסקים בסבלם של אנשי גוש קטיף. מבלי להגרר להשוואות וסדרי גודל (שואה, טרגדיה, אפוקליפסה, קטסטרופה) יש כאן בני אדם שסובלים. הם לא עוברים דירה, הם נאלצים לוותר על מפעלי חיים שלמים. קל לדמיין בולדוזר גדול מרים גוש אדמה, עליו בתים גנים, מפעלים בתי קברות,כנסת,ספר- ומעביר אותה לנצנים. אבל בני אדם אלו הולכים לעבר מציאות לא ברורה וכואבת. לא טרגדיה בסדר גודל אונברסלי. "רק" "קומץ" בני אדם, שעברם נשלל ועתידם לא ברור. לא משנה אם אנו מליטריסטים, פציפפיסטים, בעד או נגד התנתקות, אסור להתעלם מהסבל האנושי הממשי. נביש [ליצירה]
- [ליצירה] אאה... אז מה זה אדום? [ליצירה]
- [ליצירה] משובח... השורות האחרונות כובשות, אני לא עומד בפני מילים כמו 'כפיסים' ו'פרודות', עברית עושה לי את זה... השורה "תשפיע אהבה" מעט מיותרת, לטעמי, ואולי גם ה "ואני עץ" אבל זה רק אני , מעדיף רמיזות על פני ישירות, בכל זאת נוגה וניפלא שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שבכלל לא היה ברור לי בעצמי מה אני עושה כשיצרתי את זה, אז תודה לכל מי שעוזר להבין... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לאשה החמודה כל היום יושבת בביתה מבשלת מנקה בילדים מטפלת אכן גידלנו אשה לתפארת! ממש כך היא דרכה של תורה לרמוס את רעיון מעמד האשה כל איש יהודי חייב ומוכרח שאישתו הצדקת תשב במטבח הקץ לכל אותם כופרות שחס-ושלום בשוויון רוצות ואוי לו לאותו גבר תמים שנופל בפח- ושוטף כלים החסודה יודעת שכל כבודה נמצא הוא בין המדיח לאשפה את דבר בעלה תעשה ותשמע יהודים- כך יש להקים משפחה!! אולי קצת הגזמתי, אבל בנאדם- איפו אתה חי? [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב למעלה שיר בדיחה לא... מה קורה לחוש הציני הבריא שלנו מה? [ליצירה]
- [ליצירה] הבית האחרון די נדוש, האהבה שתנצח אותך ולא תשאיר מקום... נו... אבל החממות עם העגבניות זה גדול נביש [ליצירה]
- [ליצירה] הגיע זמן הגאולה מלים כדרבונות (לא החיות הקוצניות,האלה שמדרבנים איתם סוסים) גאולה זה לא משהו שנופל על הראש. זה תודעה, זה דבר שצריך להשתנות בנו. בשביל שיהיה עולם מושלם צריך להפוך אותו לכזה. להפסיק להתעלל בכדור הארץ ואחד בשני. אנחנו לא חרדים, ו"אתחלתא דגאולה" זה דרך חיים. כן ירבו מביאי הגאולה!! [ליצירה]
- [ליצירה] איחוליי! המצאת ז'אנר חדש! (בעיברית- סוגה) אם אפשר לעשות את זה לטולקין אז למה לא לקרת [ליצירה]
- [ליצירה] (הטקסט בתגובה כי כשמתעסקים עם חזותי אז דברים רעים קוראים) לילה בצל העצב ברפיון ללא גבול ללא כלים למדוד להתמודד לפתע השחור נצבע בגוון זהוב באור שתמיד האיר ורגע מלא עובר בהתבוננות בקבלה ובחולפו אין לדעת- באמת האיר? או שדמעה בעין לרגע הֵשְלֶתָ והנה שוב השחור [ליצירה]
תגובות