[ליצירה]
המיקום של האור מצוין, מדגיש את תחושת המתכת (כן,יודעת שזה סתם פלסטיק, ובכל זאת). אבל בכדי להעביר את הרעיון של מסכה, אני חושבת שהיית צריכה לצלם את כל הפרצוף כדי להשיג את ההשוואה בין פנים אנושיות למסכה קרה. בתמונה כמות שהיא, רואים רק מסכה ולא ברור מה היא מנסה להסתיר. מעניין,מה המורה שלך אמרה על זה?
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
אני..פשוט..חסרת מילים.
כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת.
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
תגובות