ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אגדת פרספונה, האדס, דמטר והרימון Persephone by Micha F. Lindemans Persephone is the goddess of the underworld in Greek mythology. She is the daughter of Zeus and Demeter, goddess of the harvest. Persephone was such a beautiful young woman that everyone loved her, even Hades wanted her for himself. One day, when she was collecting flowers on the plain of Enna, the earth suddenly opened and Hades rose up from the gap and abducted her. None but Zeus, and the all-seeing sun, Helios, had noticed it. Broken-hearted, Demeter wandered the earth, looking for her daughter until Helios revealed what had happened. Demeter was so angry that she withdrew herself in loneliness, and the earth ceased to be fertile. Knowing this could not continue much longer, Zeus sent Hermes down to Hades to make him release Persephone. Hades grudgingly agreed, but before she went back he gave Persephone a pomegranate (or the seeds of a pomegranate, according to some sources). When she later ate of it, it bound her to underworld forever and she had to stay there one-third of the year. The other months she stayed with her mother. When Persephone was in Hades, Demeter refused to let anything grow and winter began. This myth is a symbol of the budding and dying of nature. In the Eleusinian mysteries, this happening was celebrated in honor of Demeter and Persephone, who was known in this cult as Kore. The Romans called her Proserpine. Her names means something like "she who destroys the light." http://www.pantheon.org/articles/p/persephone.html [ליצירה]
- [ליצירה] נ.ב.למצלול. בקשר ל"עִיבְרוּת". כן, זה עלה בדעתי אם כי איני יודעת אם שנינו מתכוונים לאותו הדבר. אני מתכוונת למשפט "משוט בארץ ומהתהלך בה" וביצירה מופיע במשפט "ויש ימים ביער עד נשוט ונהלך". אך לא תמיד זה מתאפשר ואין זה עקרוני לי. איך שיוצא. [ליצירה]
- [ליצירה] תרגמתי (לאחר שקראתי את התרגום של רינת) לזכר ההיכרות הראשונה שלי עם המילים moor ו heather, בימים ההם כשקראנו ספרים. כמדומני בתרגום של הספר קדמת עדן של סטיינבק, ובתרגום של הספר אנקת גבהים של אמילי ברונטה. הייתי ילדה ותהיתי די הרבה למה הכוונה ב"בתה" שקתרין אהובתו של הית'קליף מסתובבת שם כל כך הרבה. ועל "אברש" שבקדמת עדן ריחמתי קצת, שהיה לה שם שכזה. רינת השתמשה בפירוש של בבילון בעבור ה-moor וההסבר הזה "תיקל" לה את השורה הראשונה. [ליצירה]
- [ליצירה] הגרסה הראשונה לדעתי קרובה יותר למקור אך לדעתי משום מה נשמעת טוב פחות. במקור היא אומרת "לו הייתי עמך" ובגרסה השניה היא אומרת "לו היית עמי" יש גם הבדלים של "אני" ו"אנחנו" שניתנים לתרגום כך או כך כי בשורות 5-10 אינה מציינת כינוי גוף אם כי בשורה ארבע היא עוברת ל-we זה שיר מעניין. קיימות פמיניסטיות הטוענות שדיקינסות הייתה סאפפית, כלומר כמו המשוררת סאפו אוהבת נשים, והשפה האנגלית מסתירה ברובה את כינויי הגוף ולא ניתן לדעת. גם לא מעניין לדעתי, סתם פוליטיזציה עונתית וחיטוטים שלא לעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] חגי יקר - תודה. לא מוצאת כאן - תיכנס ל- http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=14846 ותקרא את החלק השני - שירו של המלך לנסיכה הקטנה - שם מופיע הסוס שוב. זה לא מועט - הנפש והרגש והדמיון הם עולם ומלואו ... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש הבנתי [ליצירה]
- [ליצירה] *. לא ממש סיפור פמיניסטי. מוטב שהנסיך ימתין לנסיכה מאשר הנסיכה שתמתין לנסיך. [ליצירה]
- [ליצירה] איפה היא ? [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ניצן ופרח יקר, הקיץ הולך ונעשה קשה משנה לשנה.ופקעות הסתיו יפרחו מי מהן בחורף תחת שמים אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] הביטויים והמשחקים הללו עדיין קיימים ? כמה טוב.עוד יש ילדים שמשחקים נורמלי. וגם מבוגרים. ימשיך העולם להתקיים (~:] [ליצירה]
תגובות