רוצה לנצור את הרגע
להקפיא
.
בהבזק מצלמה
את החום הזה
לעצור
.
לשניה את הרטט
לנשום
.
נשימה כפולה
שאין לה מקום
כי בלב נפעם
ובנפש שוקקה
נחרט רגע זה
ונותר
.
לזכרון.
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
איה
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
יקירי,
המקצב לעיתים קטוע בעיני ולא זורם.
בבית השני והשלישי החרוז הוא "לאיבוד", הייתי מציעה למצוא מילה אחרת שלא תהיה כפילות.
ובבית השלישי פעמייםם "אני" כשבשאר הבתים שמרת על אחידות של פעם בודדת.
בקיצור- הרעיון (כמו כמעט כל רעיונותיך) יפה, לדעתי עוד יש מה לעבוד על יצירה זו...
[ליצירה]
רון- כבר שנים שאתה כאן, עם הסגנון הייחודי שלך, האמיתי, החווה, המתאר סיטואציות ונאמן למקור, זה כ"כ שונה, כ"כ אתה, נעים לקרוא, קל להתחבר.
ביצירה הזו, הפסיקים עצרו אותי, הפריעו לי לזרום, לעניות דעתי מקצב השורות מספיק ומספק.
[ליצירה]
קסום. התכנים שלך מדהימים. לעניות דעתי, הבית השני- הוא שיר בפני עצמו והוא גם כתוב טוב יותר. הייתי מציעה את השורה הראשונה שו לכתוב: השירים שכתבתי לך- ואז את שאר הבית על שני חלקיו כיצירה עצמאית ומאוד, מאוד יפה. מופלא!
[ליצירה]
תודה על התגובות. אם חשבתי עליו הרבה לפני? לא יודעת, זה פשוט תחושה שיצאה ובאה לידי ביטוי פתאום. וזה היה מזמן, לפני יותר משנה. נחמד שפתאום נזכרים ביצירות מהעבר....
תודה :)
תגובות