רוצה לנצור את הרגע
להקפיא
.
בהבזק מצלמה
את החום הזה
לעצור
.
לשניה את הרטט
לנשום
.
נשימה כפולה
שאין לה מקום
כי בלב נפעם
ובנפש שוקקה
נחרט רגע זה
ונותר
.
לזכרון.
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
איה
איה יקרה.
אני כותבת לך בזאת. מתוך התאהבות בשירייך.
אני מקנאה בך. אני רוצה להיות כמוך.
אכן יש לך את היכולת להעניק לי כישרון.
אנא איה אל תחדלי לכתוב. איה מקווה אני שתוכלי לקרוא גם את שיריי ולהעיר את הערותייך.אשמח לקבל את עצותייך.ליטל.
[ליצירה]
סיטואציה מוכרת- נסה גם לברך את נהג האוטובוס (יש עוד מי שנוסע בתחבורה ציבורית בכלל?) ולשאול לשלומו של המוכר במכולת. פני תדהמה הם יעטו לפתע...
אבל מסר יקר- זה לא שיר, יכול להיות מסווג כהרהור, דיון וכיו"ב... וזה בסדר, לא כל מחשבה ותחושה יכולה ומוכרחה להיות מתורגמת ליצירה פואטית. לא ככה?
המון בריאות וברכות על הרגישות האנושית במתואר לעיל...
[ליצירה]
הרעיון מקסים וכמוהו גם התוכן.
לא התחברתי למבנה, למקצב... לא זרם לי והצטערתי, כי זו יצירה פוטנציאלית להזדהות, עדינות, תום ויופי.
אולי, צריך לדאוג לאחידות, בשורה הראשונה של כל הבתים, להקפיד על המשקלים, על מספר השורות, הייתי ממליצה לערוך שוב היצירה וללטשה- כי היא יפה.
[ליצירה]
מקסים! הבית השני הוא יצירה מופלאה בפני עצמו. יפה ביותר, כתוב ומנוסח נפלא.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב זה סופי- קנית אותי.
אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ...
(שוב- כדאי לעשות הגהה...)
תגובות