יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"...
[ליצירה]
יפה מאד מאד מאד. חששתי פן זה עוד איזה שיר מלנכולי בנאלי, אך הפתעת אותי במבנה ייחודי ובמלים חזקות. מה שהלהיב אותי, זה שהשיר יכל להיות צעקני- כוחני ודווקא לא- ה"התאבדות" מעודנת, לוחשת, מתפשטת לאט לאט ובגלל זה היא כה "מצמררת"...
[ליצירה]
טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים?
"את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד.
לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד.
אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב,
מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב.
והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר
את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר".
אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת.
תגובות