הבזקי חשמל
בשמי הפלדה
וחיילי העננים
הרוקדים אתי
במחול השמחה.
אני ילד של סתו,
עיניי
ירוקות העד
בשלכת
גשמי הברכה.
ישי שור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזו האנשה! תיאור הסתיו בצורה פנטסטית וציורית! [ליצירה]
- [ליצירה] קצת אבל הרבה שיר עם מעט מילים שמעביר הרבה תחושה- תחושה של סתיו קצת מנוכר, צבאי כזה. היה לי משונה החיבור בין חיילים לריקוד של שמחה. אבל דווקא זה גורם לקורא לעצור רגע, ולקרוא שוב. גם אני ילדה של סתיו, יש בו משהו, שגורם להתרפק, להתרגש, להשתולל ולהתכנס... [ליצירה]
- [ליצירה] מתי הספקת להגניב יצירה מבלי שאני אשים לב אליה! אהה!!! אהבתי. אם כי אני לא כל כך בטוח שהריקוד של העננים כל כך מתאים (השיר קצת אפל ופתאום ריקוד :S) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את זה, רק בגלל העובדה שאנשים כבר לא כותבים על עצמם, זה כאילו נהיה פסול. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי לראות את הסתו בעיניים של ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שאני ילדה של קיץ... אהבתי... (אולי בגלל זה העיניים שלי חומות. כי בקיץ הכל מתייבש כמו הקוצים..שהם לא ירוקי עד...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! רוקד בגשם... בסתיו עם חיילי העננים... אתה גדול האם לא אמרתי לך? תודה לך: אהבתי ואהדתי, באהודות הפקדתי. חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מסכים. חייב להסכים עם השיר הנפלא הזה. אין מקום להשוואות בין מצבינו למצב ההוא... ובין חיילינו, אחינו, לבין חיילי הצבא ההוא. [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד ביותר. רגע ההשלמה, החיבור. והכל, כשהסביבה רוגעת ומרוכזת בו. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, טוב, ממש טוב. הדחיסה המסודרת הזו של סיפורים רבים, ביטויים רבים ואישים רבים הרמוזים מהתנ"ך. הכתיבה המדהימה הזו... רק את יכולה. תמיד כיף לעלעל ביצירותייך ולהתפעל מחדש. אמנם היו כמה דברים שהפריעו לי. ראשית, אני בד"כ יוצא נגד קטיעות "מודרניות" המפרידות חלקים חשובים במשפט, מכיוון שזה מקשה על הקריאה ועוצר את הזרימה. קצת "מעצבן". שיגעון שלי - אינך חייבת לקבל. לפעמים אפילו אני משתמש בפסיחות כאלה, אך במינון קטן ביותר. שנית, היה חסר לי התחכום האופייני שלך. הסיום היה צפוי (מכיוון שהסיפור ידוע), וחשבתי שלפחות תקחי נקודת מבט שונה ומעניינת, כמו שאת עושה בד"כ, או שתפתיעי בגורם נוסף ומפתיע המתחבר ליצירה (את יודעת למה אני מתכוון...). נכון, כתבת זאת בצורה מעולה שאני יכול רק להלל, אך היא פשוט הלבישה את הסיפור המקורי ברגש (שהיינו כבר יכולים להבין לבד) ובמלים יפות (מאין כמוהן), וחבל. ממש לא מתאים לך. זהו, בעצם. הבית האחרון מצויין! נהניתי. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה (על הלוויה הלאומית?) כתיבה זורמת וטובה. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] איי, איזה שיר. מדהים! הכתיבה, השפה, מילא. מצוייות כתמיד. אך משפט הסיום... איזה יופי! תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! * תיאורי המקום שלך שוב מרשימים... פשוט לקרוא ולהיכנס לתמונה! (בתור אחד שהיה בלונדון לפני שלושה וחצי חודשים...) * כתיבה מעולה. * הרעיון... הרעיון שנכנס אחרי כל התיאורים הנפלאים ונותן מקום שונה לכל התמונה שאתה יוצר. מדהים! אין טענות הפעם. יצאת בזול. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר אהבה מקסים ומלא רגש. אתה נהדר! אני בטוח שאשתך שמחה שאתה שם. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מגע, פריחה, חלום, אהבה. וכל אלה מביאים ליצירת הפרי הסמוק, הבשל. נהדר. אהבתי! תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר ומעלה שאלות רבות. יש הרבה על מה לחשוב כשקוראים יצירות "במשפט אחד". תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה... את כה צודקת. זה באמת רע שאנו לא מבינים את גודל חורבן הבית... כתיבה נפלאה. תודה! [ליצירה]
תגובות