ואיך לא אכתוב עלייך
כשכל הלילה התגלגלתי כשיכור
חשבתי-
על מה חשבתי
וכשקמתי
סידרתי שיער וראיתי
אותָך
השתקפותך בראשי
ואת
אין לך צורה
ואת
ללא גוף?
וּבדֵיעה אחת
וְשערה אחת
התעריתי בך
והבנתי
שלא היה כדבר.
הכנתי לו משוקו
מרקחת קוסמים
ניתקתי לו את הפלאפון
ע"מ שלא ישתחרר...
היפנטתי את עיניי רוחו @ @
ויראני כל הליל בברקת כוכבים
ליתר בטחון
הקפתי אותו בקורים מיובאים
ועכשיו הוא עובר דרכי
כאילו
הנני איננה
מיקה מוני
בודדה
[ליצירה]
גם יפה וגם מוכשר
הכנתי לו משוקו
מרקחת קוסמים
ניתקתי לו את הפלאפון
ע"מ שלא ישתחרר...
היפנטתי את עיניי רוחו @ @
ויראני כל הליל בברקת כוכבים
ליתר בטחון
הקפתי אותו בקורים מיובאים
ועכשיו הוא עובר דרכי
כאילו
הנני איננה
מיקה מוני
בודדה
[ליצירה]
מסר עקר.
אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון?
אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה).
מבין?
לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי).
[ליצירה]
בקיראה ראשונה זה היה נשמע ונקרא קצר וחסר מעט אך עם קריאת הכותרת (לאלה שמיחסים לזה חשיבות, כמונו) ועם חיתוך שורות נכון- זה כמו שאני אוהב. תמציתי ומלא.
תגובות