אני יושבת
ללא חולצה
גבי זקוף.
אני יושבת
בשקט
ואתה -
בטוש שלא נמחק
כותב לי על
הגב
את מגילת העצמאות
אמונה תחיה
-
פשטות
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] באמת שאלה מה קרה לך- את חושבת שזה בסדר לכתוב כך? זה חזק זה מדהים אבל--- [ליצירה]
- [ליצירה] בעז, אין לי מושג מה בסדר ומה לא... העיקר שמנחם אישר את היצירה.. כנראה זה בסדר.. לא?! [ליצירה]
- [ליצירה] שוב אעיר... זה שירה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה רואה בעז? מאיר מבין עניין.. שירה זו שירה, ולא תמיד משנה מה היא כוללת בתוכה.. אבל זה לא תמיד נכון... [ליצירה]
- [ליצירה] בועז, מה הבעיה לכתוב כך? כי זה לא צנוע? אז מה? אין מקום לבטא דברים לא צנועים? זה לא שירה? זה הופך אותך לפחות טוב? פחות דתי? לא!! להיפך זה הופך אותך לאדם... אנושי.. עם תחושות רגשות... תחשוב על זה. באשר ליצירה: נהנתי לקרוא אותה. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *מבטה*=*מבטא* בועז, אין לי מושג. המגילה, אה.. השירה, נכתבה מעצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך? לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום. תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור, לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה עצוב, אבל כתוב טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת עליך! יש דברים שקשה להשתחרר מהם. הכאב הוא בלתי נשלט. לא קל להתנתק ממקרים כואבים, ואני בטוחה שהאדמה רוצה שנרבה בדיבורים אודותיה, פן תדעך וחלילה תשכח. ופיות הצעירות - מדוע שנסתום? הן עבר עליהן הקשה שבמשברים, ולקרוא לארץ אהובה, מרפא השברים. אז די לך, חבר יקר, ותן לנו לכאוב - עד מחר. (ואולי גם הרבה אחרי). [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אצלי זהו סוף העולם רק אני צריכה סיבה לאושר כי פתאום הואר חדרי ענבל, נראה לי שמשהו פה מוזר... מדוע את צריכה סיבה לאושר עם הואר חדרך?? אולי התכוונת לכתוב "אך פתאום הואר חדרי"? [ליצירה]
- [ליצירה] סופר סתם, אני לא חושבת. לא קל לגבר לבכות מול כולם. זה לא רצוני. נראה לי שזה היה בכי אמיתי וקשה. (לא שזה עזר...) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל מגיעה לך כוכבית, אז הנה: * דבר שני. קצת צרם לי הסיום. הוא רע מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] לבכות. (כי באמת כבר שעתיים לא עשיתי את זה...) כתוב טוב. מבטא כאב אמיתי של כולם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב. מקסים. באמת מקסים. ואין לי כח להוסיף על מה שכולם כתבו, אבל אין ספק שאני מסכימה איתם! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא, נפלא, נפלא. נבי"ש, קטע חזק ויפהפה. אהבתי את הרבדים השונים, את סגנון הכתיבה ואת הבניה של השיר. פשוט שיר מוצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] ניצן, את כותבת נהדר, כמו תמיד. אבל הפעם מעט יותר טוב. ריגשת אותי מאוד, למרות שמה שאת כתבת הוא כעין וכאפס לעומת מה שראיתי וחוויתי כשהייתי שם. (הערה קטנונית - "מפני שאותן הבנות, שחשבנו שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא איך הן נראות ומי רואה אותן..." - הייתי אומרת שזה מעט מעליב.. ככה את חושבת עלי?..) כל בחור שם שלבש את חולצת המלוכה ריגש אותי. כל בחור שדיבר עם חייל ולא צרח עליו שהוא נאצי, גרם לי לבכות. וכל חייל שדמע בבישנות - קירב את הגאולה. אני גאה. אלו העוצמות שלנו!!! (ואשרי המחנכים..) [ליצירה]
- [ליצירה] דממה? את חושבת? אני חושבת שיש שם זעות נוראיות, אבל אנחנו, באוזנינו הארציות, לא מיטיבים לשמוע. בכל מקרה, אהבתי את הניגודיות. שיר טוב. [ליצירה]
תגובות