לעת עתה
אבל רק לעכשיו
החלטתי לנוח.
אני מסדר את הכסא
יפה יפה
שחור על ירוק כהה
ומניח רגל
ועוד רגל.
בידי האחת
כוס
בידי האחרת
חולצה
רקומה
קרועה.
זו אתנחתת ביניים
לשעת צהריים זו
עוד מעט
ימשכו הקרבות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן. אבל זאת מכיון שאני כבר רוצהבה. לכן זה כל מה שנשאר...ולא מן האגואיזם נכתב [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מרגיש יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אישבי [ליצירה]
- [ליצירה] ביקרתי אותה יום שישי. אמרה לי: שנה הבאה כבר לא אזכה [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] (מתורגם) [ליצירה]
- [ליצירה] היא רוצה תגובות... [ליצירה]
- [ליצירה] סנקסיו. אני באמת מרגיש אחרת בשיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אנכס את זה התיקון:) [ליצירה]
- [ליצירה] לוגן, "כפיים"? [ליצירה]
תגובות