בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
לא דיברת על כך שבצורה השתנה והיצירה האחרונה נמצאת בתחילת הרשימה, במקום מה שהיה פעם - שהיצירה הראשונה הייתה בהתחלה?
"מי יקרא את תוכי?"
מה עדיף לך, שיקראו את 'אתה הישן'?
או שמא פשוט כיום אתה מרגיש שאתה נחשף פחות? שכיום היצירות שלך הן פחות 'תוכך', אם אפשר לומר זאת כך?
[ליצירה]
.
ה"כש" קשה לי. ידיעה מראש שזה מה שיהיה? ובכל זאת, ידיעה - לא להרפות.
"אבקר", נשמע - לא שהות רבה, כן עזיבה, אם כך.
נו, מצב מסובך.
(בית שני, שורה שלישית, לא צריך להיות "בן"?)
[ליצירה]
משחקים במחבואים,
מתחבאים מהחיים,
אמא לא מחפשת אותנו.
זרוק לי קוביית סוכר,
למשחק יש טעם מר,
אמא לא מחפשת אותנו.
בוא נצא מהפינה,
אמא לא מבינה...
תגובות