בלילה ההוא התאבלתי על אובדן היופי
על סוף הרוע מיררתי.
על כל מה שהיה ואיננו, שנשבר
בכוונה תחילה
בידי איש צר ואוהב.
הטוהר המעושה נטמא,
הלכלוך התפוצץ.
אני צריכה אותך שתחזיק לי את היד -
אבל מי אתה.
תגובות
אהבתי את הכל!
פשוט מלא עצמה....
ועדין מן קורטוב של עצבות,טיפה של מיסתוריות,
פשוט כתיבה נפלאה...
תודה עדי.
פרח בר.
[ליצירה]
מתקרבת....
לוידעת מה אני עושה פה ב6 בבוקר, אבל אני פשוט יושבת פה ב6 בבוקר, ובוכה מול המחשב, ו....
וואו. זה כל כך עצוב..., אהבתי את הקטע של החלום, ממש יפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
..
אהבתי את התיאור בהתחלה,
יאמי!
[סאדיסטית שכמותי.]
--
סתם, לא. אבל יפה ההליכה אל עבר הגורל שהיא החליטה שהוא יהיה כזה. יכלה לומר, אני לא אשמה, החיים אשמים. יכלה לעשות הרבה דברים.
[ליצירה]
זה כבר נעשה.
ובאמת, נו, לא יפה ככה בהמלצות העורכים. זה לא מכובד. וגם לא יפה לירוק לבאר וכו', ולא יודעת מה קרה, ולא אכפת לי, אבל, נו, יאללה. וזאת לא יצירה רעה. ומהכותרת, אסף, כבר חשבתי שאתה אומר שעם כאלה יצירות אתה לא רוצה להיות עורך, ולא הבנתי מה הבעיה.
שתהיו לי בריאים.
[ליצירה]
באמת,
באמת שאף פעם לא הבנתי את יכולתו של הגבר להיות עם מישהי ולחשוב שהיא אחרת. זה מופיע בהמון סיפורים, מדרשים, וזה כל כך לא ברור.
רואים כאן את הבלבול, גם בושה, צער, ועוד מלא דברים, ובקיצור, שיר ממש נחמד, וכתוב טוב, וכו'.
תגובות