מעל לבב נגול הצור
היקח אושר מקומו?
או דיכאון שבו עצור
יתגל ביתר שאת, כמו
הדב ממערו יגיח
יתער בשאג בקומו
כי טרף בעינו ישגיח
יקרע בטלף ריקומו
רדף השיג
-
כבר לא בייני"ש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גרם לי כמעט לבכות! (אך התאפקתי -כי "ילדים גדולים לא בוכים") אגב אתה אחד המעטים שחורז ושוקל כמו שצריך למרות הזעזוע, אעיר (ברשותך) : נוֹפֶלת עַל רִצְפּת הבֶּטוֹן בְּאֵימה -אני מציע : נופלת על רצף בטון באימה (עד כמה תמוה שזה נשמע . השמתת ה"ה" בסוף מלה וע"י כך הפיכתה למלה במין זכר היה דבר סטנדרתי במסורת הפייטנית הארצישראלית-אשכנזית : ערם-במקום ערמה לדוגמא) - בשביל לשמור על המשקל [ליצירה]
- [ליצירה] אני אשמח אם מי שחיבל מקודם בשיר והוסיף דברים שלא כתבתי יזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אתה יודע - לא זכויות יוצרים ע"פ חוק - אבל בהחלט מעורר אסוציאציה - כמו בפתגם הישן - מה שנובח כמו כלב, מקפץ כמו כלב וכו' כנראה שזה כלב [ליצירה]
- [ליצירה] זו הרגשה שמאפיינת הרבה אנשים בזמנים אלו... [ליצירה]
- [ליצירה] "חיילים אלמונים " דהיינו (הלכתי, בדקתי, טעיתי) [ליצירה]
- [ליצירה] א. מי אמר שחייבים להקדיש מקום מיוחד או אפי' זמן מיוחד לזה (אני מתכוון להתבוננות פרטית לא מעורגנת כמו תפילה או סדרי למוד)? ב. עצם שאלתך היא כבר התבוננות ג. באופן טבעי שאלתך תביא אותך לחפוש תשובות וכמו שאמר עמנואל קאנט : "העז(י - במקרה דנן) לחשוב!" [ליצירה]
- [ליצירה] anytime [ליצירה]
- [ליצירה] שמואל י. מזכיר לי את אותו ספור על המגיד הנודד שרק דרשה אחת היתה באמתחתו - על אודות פרשת קורח. אך, כיוון שלא כל שבוע נקראת אותה הפרשה, לפני שהיה עולה לדרוש, היה עושה עצמו כמחפש את קופסת הטבק שלו והיה מצהיר: "הרי היא נעלמה כאילו בלעתה האדמה - ממש כמו את קרח! אפרופו קרח..." [ליצירה]
- [ליצירה] אני לפעמים מרגיש שמדברים סביבי סינית... יש עוד למישהו תחושה כזאת? [ליצירה]
- [ליצירה] לצערינו המהפכה כבר נעשתה - לצד ההפוך! כי הדגל שלנו מזמן כבר נקרע - מערכו משכבר הימים... כמה מדוייק! [ליצירה]
