כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
כי השלהבת בנשמתו של יוצר לא יכולה לעצור במהלכה מעלה מעלה...לבעור!
זהו גורלו של משורר...
הכתיבה שלך נורא עדינה ונדמה שכאילו בשקט אתה חודר לנשמות של אחרים...ונוגע...
בהערכה רבה
פרח בר.
[ליצירה]
ואגב :"כללות הכל" אינה הגדרה כלל (כלו' אינה מגבילה)
לפשוש : א. הקושיה שלך לגבי תפילה תישאל גם לגבי מושג האל הרגיל : איך אתה יכול להתפלל למשהו שאינך יכול להגיד מהו?
ב. החלטותך בהחלט משנות ואין זה קשור לכך שהם קבועות מראש.
ג.לגבי משמעות החיים: אתה חי כי אתה שואף לטוב (ועיין המשך המאמר) דהיינו - חי לטובתך.
אני הולך לישון ונמשיך מחר אי"ה
לילה טוב.
[ליצירה]
[ליצירה]
אל תקשיב לעצתו של ישי.
זהו שיר נהדר ואל תרפה מהתמקדות בחריזה.
יש מעט מאד יוצרים פה אשר אכן חורזים כמו שצריך, ומה שיותר חשוב, אשר שומרים על משקל נאות.
הארפול של השיר הוא חלק מקסמו.
[ליצירה]
עטרת יקרה!
כמו שכתבתי בפורום (בתגובה לfalcon )
אני מוכן שיסירו את יצירתי זו על מנת לגדור פרצים כדוגמת "בין ..."
זאת למרות שאני רואה חילוק יסודי בין השנים (יפה לעומת מכוער) וכבר הרחבתי בתגובתי ל"יצירה" הנ"ל.
בענין הצניעות,
האם מפריע לך שבחורים טובים יקראו את שיה"ש ?
(וכן, אני יודע שזה משל. אך האם נראה לך שהיו משתמשים במשל שכזה אם הוא לא היה "צנוע"?
לדוגמא: האם נראה לך שהיו ממשילים את בריאת העולם להליכתו של הקב"ה לבית הכסא?)
[ליצירה]
איכה ישב שמואל והחריש
כשגבירתו הוקפה בדרקונים
לא חש לעזרתה לא הניף ריש
כשיצירו מתוכן מרוקנים
לא החל אז המהפך המיוחל
ואף הבורגנים ישבו לבטח בביתם
ולא קיים הבטחתו (כי לא יכל)
וכך קול המשורר נדם!
[ליצירה]
יפה יפה:
מישהו המגלה בקיאות הן בהוואי ה"גבעוני" והן בבריה"ח.
באופן כללי חבל שאנשים שופכים רפש וטיט על אנשים שהם אינם יודעים עליהם מאום (ואגב אגדות חז"ל על אותו האיש הנם יותר ע"ש "סופו", דהיינו-הנצרות, ואינם מהווים מקור הסטורי אמין על חייו ופועלו אך גם הבריה"ח הוא מקור מפוקפק עד מאוד אע"פ שמן הסתם ה"בשורות" הסינופטיות יותר מדוייקות).
באמת כדַי להזהר שתהיה ימינינו מקרבת את ה"גבעונים" ע"מ שלא יווצרו כתות כדוגמת הנצרות.
תקדים הסטורי מענין מימה"ב: הכנסיה החרימה את הוולדנזים, שדגלו בעוני, ובסוף היתה צריכה לערוך מסע צלב שלם נגדם (ונגד הקאטארים).
היא למדה את הלקח וקרבה את הפרנציסקנים שדגלו באותו דבר, ואחרי דורותיים שלוש הם ירדו מזה (למעט המינוריטים הספיריטואליים) אך פיתחו דתיות מיוחדת שתרמה להתפתחות התרבות המערבית.
תגובות