מטיילת לכיוון לא נודע
והפעם
לא איתך
כי המוות חזק מהאהבה
ואני נישארת
גלמודה
הכוכבים בתנועה
הם לא יודעים הם מנבאים
ונישמתי לא יכולה
היא שומעת קול שירה
של האהוב ששם למעלה
הלב כואב מהגעגועים
הנשמה מיתפללת לאלוקים
היא מבקשת רחמים
[ליצירה]
תודה
דיוקן שלי, מתמונה כילדה, שאני ציירתי.
ובקשר לטישטוש- אני לא מאמינה שלאומנות צריכים להיות הגדרות כמו "צירתי תמונת ילדות,אז צריך להיות טשטוש"(זיכרון ישן)
[ליצירה]
הצילום ממש לטעמי שחור..לבן..מיושן...ברור ובכל זאת מטושטש..והכי יפה זה שהצל הוא המצולם
יפה אהבתי
[ליצירה]
[ליצירה]
הארבעה ציפורים שאני רואה מזכירים לי את השיר על ארבעת המאלכים נו איך קוראים להם ששומרים עלינו מימני מיכאל משמאולי (מילה בעייתית) גבריאל מלפני אוריאל מאחורי רפאל מעל ראשי שכינת קל(חבל שאי אפשר לנקד את הקל)בכל אופן מרשים כמו שאמרו לפני זה
תודה!
[ליצירה]
כתיבה יפהפייה!
שיר מלא תקווה ואופטימיות למרות תיאורי הטבע בהתחלה, ההתנגנות הזו שבקריאה מוסיפה להרמוניה של הרעיון עצמו. הכותרת קולעת בול לתוכן השיר, כי הראיה מכל החושים היא הכי ברורה, ללא הראיה יהיה קשה להרגיש בניסים של התחדשות הבריאה..
תגובות