הדר ולנסיה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- הם כל כך שמנים מעונג שאם תירי בהם כדור בעכוז הם לא ירגישו שירו בהם, הם לא יותר מוכשרים ממני או ממך אבל בכל זאת הם שם בעזרת פרוטקציה של בן דוד של סבא של השכנה של שולה שגרה ליד סבא גרונם אי שם בקוצק [ליצירה]
- [ליצירה] ----- העט הרגיש שם לב לפרטים קטנים קטנים וזערערים השובים את הלב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תיכנסו,תיכנסו כל כך יפה, תיאורים שמקבלים חיים במכחולך העדין. אגב, שמתי לב כי החצב הקדים לפרוח.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר מעניין בהחלט: בחלקו הראשון מדובר על העולם, שקיפות כעולם,גדלות כעולם. אך בחלק השני כבר מדובר במקום שבו אף אחד לא עובר ואף אחד לא רואה, חלק מאוד אישי ופנימי מן הסתם. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] למה אף אחד לא הגיב עד כה ליצירה מופלאה זו זה מקסים. הרגע הבלתי נשכח של הלידה. רגע בו אנו חווים את בריאת העולם מחדש במן רגע פרטי של יש מאין. כל המשפחה כאן, מחכה לאחד שיבוא בתור ויתדפק על פתח הכניסה לעולם החי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבן האובד עוזב הבית נודד למרחקים אנה תתורי אנה תמצאיהו, חובל הוא ספינתו חותרה בליל ירח [ליצירה]
- [ליצירה] השיר זורם מלמעלה למטה: בתחילה השחף הוא מלך העולם המביט אל כולם מגובה השמיים ודואה בשמי המרום שלו. אך לפתע בשיא גדולתו ורום הודו הוא צונח לארץ, הוא מנסה להיאחז במשהו אך לשוא. כאן בא לעזרתו/באה לעזרתו הדוברת בלשון של "רוצה". מזכיר את המשפט שהוא גם בעצם שם ספרו של עגנון: "והיה העקוב למישור" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר. רואים את משק כנפי העבר ומשק כנפי הווה יחד עם העתיד... בעבודותייך האחרונות את משכילה לשלב 3 זמנים ב3 תנועות של בעל חי אחד. משהו שמזכיר קצת את התנועתיות בה השתמש מיכלאנג'לו. [ליצירה]
- [ליצירה] לשור הבר :-) תודה על ההארות ! [ליצירה]
תגובות