נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, עדין, כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אסף, אני אחשוב על זה. השלוש נקודות הן חוסר בבחלטיות בסוף- זה עוד לא נגמר יש המשך שלא כאן כרגע ויבוא.... תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה מקסים ויפה וכתוב נפלא וחזק ורגיש וטוב... ועצוב... [ליצירה]
- [ליצירה] החיוך שלו- רחב כמו שלך או- החיוך שלא- רחב כמו שלך... לבחירה, לא הצלחתי להחליט, להרגיש... [ליצירה]
- [ליצירה] זה, זה יותר מנפלא! קסום וכתוב נהדר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! מי ייתן ויהיו לך עוד רגעי השראה רבים. הוקסמתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לגוד על תגובה מעמיקה, מרוממת, מעודדת ומחמיאה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים, מיוחד, מדוייק ומפעים! [ליצירה]
- [ליצירה] מה לכם מצבע, מה תדרשו מעלה או מניצן הלוא ריחם המשכר הוא שירהיב מול ציבעם... [ליצירה]
תגובות