נתתי יד
לעצב
ומאז לא
הפסקנו לצעוד;
הכאב נילווה
אלינו
ועימו מספר
דמעות,
שארית של
געגוע
ועוד כמה
רגשות.
בקופסא קטנה
ארזנו-קודם
לב
שבור לרסיסים
ולשיירה שנהיינו
שר הרוח
את שיר
העזובים.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה כנרת, נחמד להזכר ביצירה שנכתבה לפני ארבע וחצי שנים.... נעים שמישהו עוד קורא ומוצא בה רלוונטיות ועניין. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צחית- מיותר לציין, כי לא לנצרות כיוונתי, אך העלת רעיון יפה, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, אהבתי את קטיעת השורות, זה זורם גם ככה ומשרת את המטרה, מעביר את הרגש. הייתי מוותרת על הפתיחה ומשנה את שם השיר- זה קצת קיטש בעיני, ופותחת ישר ביצירה-"כימי העץ וכו'". וגם בסוף הייתי מורידה את השורה "לעץ החיים" ומסיימת: "לאיש שיקטוף, בגן." [ליצירה]
- [ליצירה] חזק, לא ראיתי בזה שיר, אולי כדאי להחליף סיווג.... [ליצירה]
- [ליצירה] דב, מוכרחה להודות שקצת קשה לי עם הלשון המידי... מדי לא זורמת לי... עם זאת, השיר יפה ועדין. [ליצירה]
- [ליצירה] הצלחת להעביר את התחושה שלך- כך גם ביצירתך השניה, בקריאה אפשר לשמוע את שמתחולל אצלך- וזה כוח! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, מקסים, מקסים! עדין, יפה, שקט, מרגש, מפעים! מתוק ומקסים, פשוט מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אז אני לא ממש בעניין של להעריץ אותך, אבל זה... זאת- יצירת אמנות! יופי צרוף!!! אח שי- אתה רואה? כשאתה רוצה- אתה יכול ;) [ליצירה]
- [ליצירה] מורגש כאן ניסיון להביע משהו עוצמתי, רק שזה דורש עוד עבודה.... זה קצת קשה לקריאה ולכן התוכן מתפספס במקום כלשהו... [ליצירה]
תגובות