אני צופה בגשם הנופל
ונוגעת בעצמי נזכרת
איך היה אז על השטיח בביתך
שם שכבנו בפה
מלא אוכמניות.
אני זוכרת כששאלת
וחיכיתי שתבלע
אני זוכרת איך הגבת
ומאז
כל גשם זועף מזכיר לי אותך
ואת הצלקת בגבי
בליבי.
[ליצירה]
השמעת את דברך. כעת הס ותן לקהל לקרוא.
א ל ת ש פ ו ט !!! אל תשפוט אל תשפוט.
שקר? בשבילך. והפעם השקר שלך הוא סובייקטיבי.
כן, כן, סובייקיטיבי. הישמר לך בעולמך אך אל היזהר לך מלשפוט אחרים על סמך השקפת עולמך שלך.
ושוב..
( אלא אם כן אתה רוצה לכתוב לנו משהו חדש).
[ליצירה]
יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו.
זה לא קל, אך זה אפשרי.
מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו.
אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו.
[ליצירה]
(סליחה על הבוטות)
ומי אתה שתחליט מה מזיק לקוראים ומה לא? מה מפרה ומה לא? האם אני מריחה כאן שמץ של פאשיזם?
צא החוצה. הוצא את אפך מהמסגרת המרובעת שלך ותציץ. יש עולם שלם שם בחוץ. אם בחרת להיסגר בשיריונך- בחירה שלך. אך אל תחליט על דעת עצמך מה נכון להמונים ומה לא - גם אם זה נוגד את השקפת עולמך או דתיותך.
תגובות