בס"ד
מורכב.
סבוך מחשבות
בין ערפילים אפרוריים
מבליח אור
דמיון שווא
מפתה
צווח אמיתות שאינן
גם לא יהיו
וגם אמת
צווחת ככרוכיה
את שירה שמעתי
ואחבא.
ואולי לא?
ט' כסלו, תשס"ד
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נהדר. וכמובן- עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וכמובן- לא "להפך בצינורות" [ליצירה]
- [ליצירה] אני עדיין קצת המום. אני חושב שממזר פרחים היטיב לתאר את הרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוות, עלה בחלוננו, סופק כפיו מטיל בנו ארסו המצמת. אך את הלחי, הרכה, הענוגה זו השניה- נתנו ברצון אך טבח בנינו נחפוץ בידי בני פלשת - אכזר. וילדנו? תמים עדיין, מזה שנים נוטל עדיין מגל ופטיש, מרחם על אכזר, נושק אויב. הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה! לא תם חלומך, בני בנייך עודם אוחזים בחלומם, מובלים אל משרפותיהם, אחד אחד: פצמ"ר, קסאם. מוות [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע לא שתקו המעברות? אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית. האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'? נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו. ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים. [ליצירה]
- [ליצירה] אובייקטיבי, או לא...? אהבתי (כוכבית, זיקוקים ושאר מרעין בישין, ואכמ"ל). ובעניין, עייני בספרו הטחון- עד- דק של גדי טאוב "המרד השפוף". [ליצירה]
- [ליצירה] זה קצת מזכיר לי את הגשר בעיר חלם. בחלם, הגשר היה רעוע, במקום לתקן אותו שמו בית חולים מתחתיו. עזוב, עזוב גשרים. זה לא זה [ליצירה]
- [ליצירה] **** ועוד אחת - * [ליצירה]
- [ליצירה] הכל צפוי, אך רשות נתונה להביט נכוחה להפריח אנחה ואנחה כבר אמרו, חז"ל בזמנם ששוברת היא אז גופו של אדם אך- אם למנהרת הזמן תשוב בשנית תגשש ותבחן ברצינות תהומית - תמצא גם חיים מלאים באורה שכוסתה זה מכבר במרה השחורה הלא ידעת, ידידי הצעיר כי הכל תלוי במבט המאיר? כפנס יחשב מבטו של אדם אם ירצה ימצא כפור, ואם ישכיל ימצא - אור! [וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור, לעיתים האור חבוי בעכור, להתפלל מומלץ, וגם לשוחח - עם הקב"ה או סתם עם אורח...] בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה!! [ליצירה]
תגובות