[ליצירה]
אהממ... טוב, תודה :-)
וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו...
בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר?
""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"."
תודה מראש.
[ליצירה]
בהחלט..
"ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים" הוא בהחלט משפט משובח. משפט כזה שביכולתו להחיות ישני עפר (לנון זצ"ל..)
ויותר ברצינות.. - אולי כדאי ליצור קישור בין שלושת הקטעים...
[ליצירה]
השיר פשוט רץ טוב...
דף היוצר שלך משובץ בכל כך הרבה אבני חן שכאלה...
אה, ואתם מתייחסים לדרקונים כאילו הם אנושיים...
אחד הדברים שהרשימו אותי היה שהם לא כאלה. הם זרים (כשבמקום 'זרים' שימו את alien... ולא במונחים הסיגורני-וויברים של הענין...), וככאלה אנחנו לא יכולים להתחיל לנתח אותם בסגנון 'הם טובים אור נאט טובים'...
[ליצירה]
ובכן...
הרעיון עצמו לא ממש מקורי (היי.. מי אמר שרעיון צריך להיות מקורי)
והביצוע.. ובכן.. הוא טוב, בהחלט טוב - אבל אני חושב שאפשר לעשות אותו יותר טוב מזה..
אם המטרה היתה המסר - הוא הועבר ובצורה מעולה.
אם המטרה היא הסיפור.. אני חושב שאפשר לצ'פר.. (כל הקטע האחרון שמתחיל ב"רק אחד" ניתן לשיפור, ובנוסף היה נחמד לשמוע את המשיח מנסה לדחוף מילה או שתיים במהלך הויכוח.. כמו כן אפשר להמשיך את זה מעבר לכובע\כיפה..)
בכולופן - נחמד מאד
[ליצירה]
'סתכל על זה בצורה הזו...
אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק."
טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון?
בקיצר, c'est la vie.
אה.. וסיפור יפה :-)
תגובות