[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
[ליצירה]
ועל זה מתפללים "שתישאר צעיר לנצח" :-)
פואנטה חביבה שדי הפתיעה אותי.
(ושוב, נקד את ה"מתחפש" או שתשים 'מתחפ"ש'... - עדיף לנקד)
ועודפעם - :-).
נ.ב.
שרהבערוגה, מה הלאה? גן עדן, חושבני, לא?
[ליצירה]
ובכן..
אלעד - אני לקראת סיום אותו פרק חיים קשה בו אתה דן בהוה אמינא של המפקד, או ברצונותיו של אבינו שבשמיר ובאלף.
זורע בדמעה - לוממש, אני בשריון, כך שהצעירות הקשה נטחנת ללא עזרת עוד בינישים (למען האמת, אני הביניש היחיד במוצב..), בנוסף - כווולם יודעים שלמרות ש"צריך" לומר "אמרי שנית" כולם אומרים "חזרי שנית" ומכיוון שהסיפור הסתיים כאן, קצת קשה לסגור אותו ב"עבור".
רדף השיג - ראית מה זה? הזכרתי אותך כאן אפילו בלי להכיר אותך!! מוזר, הא? בכולופן - זה היתרון בכלי נשק פרמיטיבים - לא צריך לתאם כוונות..
[ליצירה]
תיקון קט...
ארבל, רציתי לתקן אותך...
לא אומרים "אוי לעם שאלה גיבוריו"..
מעתה אמור : "אוי לעם שאלה גיבוֹרֶתיו"
טובי - שמשתעשע בכל פעם מחדש כשהוא מדמיין את אבשלום קור נכנס לשירים האלה... :-)
[ליצירה]
איך, איך לא ראיתי את זה עד עכשיו?!
ולמה לא מגיבים לזה יותר??
סיפור מעולה, חייך אותי (פועל חדש? מותר לי.) לאורך כולו. גם השם של הסיפור, גם הדמויות (קראת את 'קורוליין' של ניל גאיימן? כי החתול שלך די מזכיר את החתול ששם, רק קצת פחות... 'יודע'.. בכולופן כדאי לך לקרוא את זה) ובכלל - הכל.
תגובות