[ליצירה]
מנוף ילדותי
נשקפת בבואה
של אחר
והוא צוחק
לנגדי
חובר לקנוניית הזכרונות העמומים
ומשיל מעליו סימני בלות וחולי
בתחפושת מרושעת הוא עומד שם
ומחייך
לא נותן לי לשכוח
לא נותן לי לברוח
אל מעבר לעבר
[ליצירה]
שי-
א. וכל כך למה?
ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום.
ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד...
ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה,
איה :)
[ליצירה]
יש משמעות לדברים, מעבר לרובד החיצוני של המילים.
כפי שאמרתי, אני יכולה הבין למה חשבת כך, אבל לא רק זו היתה כוונתי!!! לא להפגע בבקשה.
וגם אם כן נראה זאת בהקשר לאמירתך הנדונה, אין כאן תוכן עוקצני. תקשיב לו, או לקול שלי, כאמור לעיל...
בכל אופן, אם נפגעת, התנצלותי הכנה...
[ליצירה]
טוב, רוב התגובות הביאו גם אותי להגיב
אני לא מסכימה עם שי שצריך להוריד את הקטגוריה הזו (שי-תסלח לי, כן?)
אבל אני בהחלט שותפה לדעה, שסתם מורידים מערכה של קטגוריה נפלאה! כ"כ הרבה אפשר להכניס במשפט אחד (וכל כך הרבה הצליחו), אבל לא כל אחד ולא כל משפט ולפעמים זה בכלל יוצא שיר ולפעמים זאת מילה...
אז ייתכן וצריך יתר סינון- אבל גם כל אחד לעצמו...
תגובות