[ליצירה]
וואאוו
לא נראה לי שיש לי הרבה יותר לומר מזה.
ולגבי העריכה, קחי את הסיפור, תגזרי את הטקסט (בלי הסוגריים שמדגישות) תדביקי את הקטע שעד הפלשבק, תלחצי על הסימן של הסוגריים, ואז תסמני את הכיתוב שבין הסוגריים ותדביקי עליו את הפלשבק. תעשי רווח, ותדביקי את שאר הטקסט (או שתפני למנחם).
(חבל שכזה קטע יפה יהרס בגלל העריכה).
[ליצירה]
גמני גמני גמני
ראיתי את הסרט ההוא (ולא זכרתי את השם שלו). זה אפילו היה עם טובי ("אפילו", כאילו שלא חצי מהסרטים שראיתי היו איתו) ובהחלט בהחלט מומלץ.
[ליצירה]
אתה יכול לנחש מה אני עומד להגיד...
צעעעעעעעעעייייייייירררררררר!!!!!
ואם אתה תגרום לי להתחיל לספר מור"קים (כומתות על הראשים), כנראה שמצבי באמת גרוע.
אז רק נגיד שתחכה לפעם שתגיד קבלת שבת תוך כדי נסיעה בג'יפ, או לפחות תתפלל את מוסף של ראש השנה ב2 דקות ותלך לכבות צמב"רים... להמשיך? תראה לאן אתה מדרדר אותי...
[ליצירה]
ראיתי סרט כזה
יותר מדי סופים.
ז'תומרת, התסריט לא היה דומה, אבל היו בסוף איזה חמש סצינות מתח-סיום לפחות.
תקרא קצת אסימוב, תלמד איך עושים סוף יחסית סביר, גם אם קצת צפוי, ומוסיפים רק משפט אחד לסיום שמשנה את כל זווית ההסתכלות שלך.
אממ, לא יודע למה נפל עלי מצברוח קרבי.
[ליצירה]
להסביר?
גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב.
אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא...
אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר...
תגובות