כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך זה בתור שיר
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
איך הגיעו לפה כל הדיונים?
למכן השם! נפתח פה פורום אמונה ולא סיפרו לי?
בכולופן, אם כבר כתבו פה כמה תיקונים אז "העוסק במצווה פטור מן המצווה", העוסק, לא המתחיל. (או שזה היה בכוונה? כמו כל המשפטים שאחינו הפחות דתיים אוהבים לצטט ובד"כ שוגים בציטוטם?)
[ליצירה]
משלוש יוצא אחד?
ואפשר
ואי אפשר
ואיכשהו אולי כן אפשר
והאפס שבחצי
והאינסוף שבחצי
והמלאות שבביחד דוקא כי כל אחד הוא אפס ואינסוף
וללא שום קשר לכל זה
[ליצירה]
אבל חתלתול!
ראית אותי כותב שאסור?
ואולי, באותה מידה מותר למתוח ביקורת על סגנון תגובות אם הוא צורם, ובעיקר אם הוא מעיב על האווירה והיצירה עצמה.
דעתי האישית- לפעמים יש מקום לדיון על צניעות של יצירה, כאן מדובר בקטנוניות נודניקית (שאולי מאפיינת את הדמות?).
תגובות