כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
אני לא יודעת איך זה בתור שיר
אבל בתור אמירה
זה בהחלט חומר למחשבה
ובמבטי הראשון
נראה שיש בה הרבה אמת.
ומצד שני-
מי אני שאעיד...
בכל מקרה- זה מדבר אלי.
ובאמת- זה לא גרוע.
אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית.
תן לעצמך רק קצת קרדיט.
[ליצירה]
אני אוהב מקריות
יש לי רצון להסביר את ההבדל בין "הקפדה" ל"הקפדת יתר" (עד רמת ה"הפריע לי"), אך נדמה לי שיהיה קשה להעלות אותו במספר שורות מצומצם בלי שיתפתח כאן דיון ארוך (ומיותר?) שלא ברור עד כמה הוא יוסיף למישו (מה גם שתגובתך משדרת זילזול מה).
במידה ותרצה (או מישו אחר) יש מסרימישים.
ואגב, "מיגד" זה בן.
[ליצירה]
טוש היקר,
לא הבנת. זה מעבר ל"שגגות", זה הופך לזכויות.
וכן, יש עוד הרבה מה להוסיף, אך החליטותי לצמצם בכמות (ומתוך כך גם באיכות). יום אחד אלמד לכתוב *קצר* וקולע.
[ליצירה]
סיפור אמיתי?
כי חבר טוב של אחי גם נסע לקברו של ר' אלימלך מליז'נסק (אחרי שכל הרופאים זרקו אותם בטענת אין סיכוי) ונולדה להם שלישיה (בסיוע של רופא שלא האמין שזה יקרה). ואבי רט (שמארגן נסיעות כאלו) סיפר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לו.
גם הרב בני קלמנזון סיפר סיפור דומה על מאבטח (חילוני) שליווה קבוצה ולא היו לו בנים.
עכשיו יש כאלו המבררים האם זו סגולה מיוחדת להתברכות בזרע של קיימא או שמא גם לשידוך...
[ליצירה]
רגעים קשים
רגעים בהם אתה אומר "מישי צודקת".
זה אכן "הו" ולא "או" (ואת אכן קטנונית, אבל גמני).
וגם אם המילים לא מדהימות, הביצוע של תיסלם חביב ביותר (גם אם במקור זה לא שלהם).
[ליצירה]
אהבתי
יש בעולמו של האדם כמה מערכות יחסים, ודמיון רב בינהם (אל עצמו, אל זולתו-בנזוגו לעיתים, ואל א-לוהיו. כך לענ"ד).
כמה יפה הוא האדם העומד וזועק אל א-לוקיו, כמה יפה הוא האדם הצועק על א-לוקיו.
תגובות