"...יש פעמיים בשנה
בהם יוצא לך לצחצח שיניים:
בערב פסח, ובערב יום כיפור.
אה, ואם אתה נפגש עם מישהי
יש לך עוד כמה..."
(פ., בפה מלא משחה, אחרי סעודה מפסקת)
למי שיצא לקרוא במקרה את החוברת הוורודה - הקונטרה של 'מגדל עוז' לחוברת של הרב אבינר...
שהיא פשוט בקיצור -ע-נ-ק-י-ת-!!! פשוט מדהימה!
[למשל ציטוט - 'דעי לך, חזרה אחרי 9 נחשבת לרחובית...' (?!?!)]
האמת לגבי הרבה דברים כאלה זה פשוט תלוי מאיזה בית אתה, ובמיוחד כמה פולניה/ייקית אמא שלך...
[כאילו.. מזתומרת? לא לצחצח שיניים אחרי -כל- ארוחה??? ומחר בטח תגיד לי שאתם אוכלים ביום חול את המנה הראשנה והשניה באותה צלחת......]
מה שגם, רוב הביינישים באמת לא צריכים את החוברת ההיא... יש חוברת יותר חשובה בעניין [למלך אין מלכה או משו כזה...]
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
חחחח
למי שיצא לקרוא במקרה את החוברת הוורודה - הקונטרה של 'מגדל עוז' לחוברת של הרב אבינר...
שהיא פשוט בקיצור -ע-נ-ק-י-ת-!!! פשוט מדהימה!
[למשל ציטוט - 'דעי לך, חזרה אחרי 9 נחשבת לרחובית...' (?!?!)]
האמת לגבי הרבה דברים כאלה זה פשוט תלוי מאיזה בית אתה, ובמיוחד כמה פולניה/ייקית אמא שלך...
[כאילו.. מזתומרת? לא לצחצח שיניים אחרי -כל- ארוחה??? ומחר בטח תגיד לי שאתם אוכלים ביום חול את המנה הראשנה והשניה באותה צלחת......]
מה שגם, רוב הביינישים באמת לא צריכים את החוברת ההיא... יש חוברת יותר חשובה בעניין [למלך אין מלכה או משו כזה...]
[ליצירה]
חשוד מאוד..
השאלה היא האם אותה מישהי תישאר איתך אם פעם אחת תשכח ותפספס...
בנים! היזהרו! משמרות צחצוח השיניים בשטח!!
מי שיתפס עם עששת יצטער על היום בו נולד..
[ליצירה]
את הכותרת לא קוראים
יפה יפה. נהניתי.
לאה רבין בטח היתה אומרת שהיא מרגישה שרוצחים שוב את יצחק המנוח...
ומסכן מאיר. מנסה לפזר פרובוקציה שמאלנית ולא הולך לו. תלמד נחישות משמואל ירושלמי. תמשיך, אתה בוחן טוב לאורך רוחנו.
ואהבתי את ההסבר של ערוגה.
[ליצירה]
חולק עליך!
אהבה אי אפשר להסביר.
האדם הוא לא מכלול תכונותיו.
תכונותיו הם הפתח להגיע במעט לאדם.
& אח... למה הכנסת פילוסופיה שפינוזאית לאהבה, למה? &
[ליצירה]
יש עוד סיומים אפשריים
יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם:
הסוף ה'הומוריסטי':
"די, מספיק, אבא, אמא..." אמר יוסף בזעזוע. הוא הביט בהוריו המתוסכלים בחוסר אונים. "די, תרגעו", אמר. הם אף פעם לא יתבגרו, חשב לעצמו. הוא יצא מתחת לפוך הכבד ונכנס לתוך נעלי הבית שלו. אמו התייפחה חרישית.
"יהיה בסדר", הוא הרגיע את הוריו כשהרים את הקלסר מהרצפה והניח אותו על המדף, "אני ארד להכין לנו מרק לצהרים", אמר, וכבר נשמע קול דשדושיו במדרגות, בדרך למטבח.
[ליצירה]
טוב...
לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול.
אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר.
על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב.
הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות.
"...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי,
העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..."
בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך.
תגובות