"...יש פעמיים בשנה
בהם יוצא לך לצחצח שיניים:
בערב פסח, ובערב יום כיפור.
אה, ואם אתה נפגש עם מישהי
יש לך עוד כמה..."
(פ., בפה מלא משחה, אחרי סעודה מפסקת)
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חחחח למי שיצא לקרוא במקרה את החוברת הוורודה - הקונטרה של 'מגדל עוז' לחוברת של הרב אבינר... שהיא פשוט בקיצור -ע-נ-ק-י-ת-!!! פשוט מדהימה! [למשל ציטוט - 'דעי לך, חזרה אחרי 9 נחשבת לרחובית...' (?!?!)] האמת לגבי הרבה דברים כאלה זה פשוט תלוי מאיזה בית אתה, ובמיוחד כמה פולניה/ייקית אמא שלך... [כאילו.. מזתומרת? לא לצחצח שיניים אחרי -כל- ארוחה??? ומחר בטח תגיד לי שאתם אוכלים ביום חול את המנה הראשנה והשניה באותה צלחת......] מה שגם, רוב הביינישים באמת לא צריכים את החוברת ההיא... יש חוברת יותר חשובה בעניין [למלך אין מלכה או משו כזה...] [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד חמוד לאללה! [ליצירה]
- [ליצירה] . מזעזע. אתם באמת צריכים שיגידו לכם לצחצח שיניים, לשים דיאודורנט ולהשתדל להחליף חולצות במשך החודש הקרוב??!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] . מצחיק למדי. רק עכשיו אני מבינה שההוראות שהרב אבינר נתן לבנים לפני דייט הן ברצינות ולא סתם בדיחה משעשעת. [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... האמת היא שזה נאמר בהשראתו. [ליצירה]
- [ליצירה] אההה!!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] חשוד מאוד.. השאלה היא האם אותה מישהי תישאר איתך אם פעם אחת תשכח ותפספס... בנים! היזהרו! משמרות צחצוח השיניים בשטח!! מי שיתפס עם עששת יצטער על היום בו נולד.. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) יחי פ.! [ליצירה]
- [ליצירה] משעשע, מקווה שזה לא האמת... [ליצירה]
- [ליצירה] חחח. ממש חמוד. פ', בכיר בשב"כ, נזרק אמש על-ידי זוגתו מחמת שיכחה של צחצוח השיניים... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד שהחלטתם לפתוח פורום על קישון על גבי הסיפור שלי. או שהוא באמת לא ראוי לתגובות? טוב, אז לא חשוב... תמשיכו. [ליצירה]
- [ליצירה] הגזמת קצת... ממני צודק, המצב הרבה יותר רגוע מגרוע. וחוצמיזה, לעדתיות, כלומר, מנהגים ולבוש וכדו', יש מקום, אך לזלזול לא, ואני לא מבין מדוע ערבת בין השנים. השנה זכיתי לבקר בשמחס בייס השואייבה בתולדויס ארון, וממש עושה טוב לראות איך רוקדים ביחד מזרוחניקים עם ליטווקים וחסידים ביחד, ואפילו הזמינו את "הרב החוסיד אמנון יצחק שליט"א" לקריאת שיר המעלות. אמנם יש עוד מה לשפר, אבל ההתקדמות עצומה. [ליצירה]
- [ליצירה] . שאלה. אולי הוא יבוא, יום אחד (ואז היא תצטער שהיא חכתה לו). נו, שוין. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הקיטשי: אחרי שתיקה ארוכה וכבדה התהפך יוסף לכיוון הקיר. הוא עצם עינים, ניסה להרדם. די, שיצאו. הרגשת ריקנות השתלטה עליו. הוא הרגיש צורך נואש לעשות משהו. הקיר הלבן בהק לעומתו. די. יוסף התרומם באחת, מסיר את השמיכה מעל פלג גופו העליון. הוריו הביטו בו בלי מילה. הלא יאומן קרה. הוא יצא מהמיטה, נכנס לנעלי הבית שלו ודשדש לכיוון חדר האמבטיה. ההורים שכבר לא ידעו מה להרגיש רק הביטו אחד בשני, מקוים, כל אחד לעצמו, שלא יאלצו לעבור את זה שוב למחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אני מקוה שהשלום עליו אתה מדבר לא נוגד מלחמה. כלומר, מה שמביא את השלום, אחרי הכל, הן המלחמות. ואסביר את עצמי: לפושעים, לדעתי, אסור לותר, ויש להענישם במלוא חומרת הדין, אותו דבר כאן. יש מלחמות רעות נטו. אבל יש מלחמות צודקות. "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" את זה דוד המלך אמר. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
- [ליצירה] רדוד מדי חוץ מזה שהנושא ריחק אותי מאוד, השיר (?) עצמו חסר תוכן של ממש. לחשוב על נישואין אחרי מבט אחד? רדוד מאוד, הייתי אומר. אהבה ממבט ראשון. נכון. או שמא- תאוה? לא יודע עד כמה זה מטריד אותך, אבל הציווי "ולא תתורו" די חד משמעי, להבנתי. מצטער. אתה מדבר על רגשות שהרגשת, ואני רומס אותם לאחר יד. סליחה. ובכל זאת, אני כותב את כל זה רק בגלל שהנושא חשוב לי ואני רוצה הגינות. נעזוב את ההרגשות בצד. נתמקד בנושא עצמו. האם התורה בעד מתן חופשיות ספונטאנית לחושים, או אולי יש עוד "פילטרים" מלבדם? או שעלינו פשוט לזרום עם עצמנו באופן אינטואיטיבי? אני חושב שאין מקום למחשבות כאלה לעלות, לפחות לא על נייר, וודאי לא להתפרסם. זו דעתי, ושוב סליחה על החריפות. רק טוב שיהיה לך, בהצלחה, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכים! המשל אינו קשור לענייננו! כשאני מדבר עם מישהו בטלפון, אני לא אומר כי 'עד שלא אראה אותו הוא חסר דמות', אני יודע שרמת הקליטה שלי במפגש הנקודתי הזה, מוגבלת. וגם אם אראה אותו, ודאי שלא אוכל לומר שאני מכיר אותו, עד שאדבר איתו, וכן הלאה, לרבדים עמוקים נוספים. על סמך הניסיון, ועל סמך הבנת מגבלותי, אני מבין כי יש דברים שלמרות שאיני יכול לפגשם, הם קיימים. לא אכפת לי להאמין במציאות אותו בובו, אבל אין לי גם סיבה לעשות זאת. קיצור, משל מלך הודו בכוזרי. אני מאמין בא-להים שנגלה אלי באותות ובמופתים, ושברא את העולם, שהגביל את המוגבלים, ומתוך כך אני מסיק כי הוא נעלה מטבע, למרות שלא נפגשתי אתו במסגרת אינסוף. אבל להגיד שא-להים הוא טבע, הרי זאת עבודה זרה, ולאו דוקא כפירה, כמו שהסכימו גדולי הדור ההוא ושלאחריו, וכמו שמורה השכל הישר. אשמח להמשיך, אם זה לא מלאה אותך מדי. ברכה ואור, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] אממ... רוצה ביקורת? 'משוכללים' ו'חרוזים' זה לא חרוז. גם 'חרוזים' וחרוזים' זה לא חרוז. כרוז? בליל? המילים משוייכות ללא שום תחביר הגיוני. בבית השלישי המשקל לא מותאם. הבית האחרון די מאולץ. אבל יפה, בסך הכל, התחלה טובה. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני כן אוהב תפוחי אדמה אנ אוהב תפוחי אני כן אדה מה. אני תפוחי האוהב א'דמה. ואז--- מה? קשקשן. [ליצירה]
תגובות