חלונות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואללללללללה זה יכול להיות הלוגו של צורה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה, הצעתי לוגו דומה במקצת. שוה הצצה (לדעתי). [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. ממש אהבתי את השתלבות הצבעים והצורות אחת בשניה... יש משהו נוסך שלווה ותקווה ב"אור" הלבן מבעד לחלון... [ליצירה]
- [ליצירה] וואייי, גמני רציתי לכתוב את זה!!! (בקשר ללוגו) עם שיפוץ קל והתאמה ללוגו - זה יכול להיות מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] חיכיתי שמישו ישאל... כן, יקירי, עדיף. בחו"ל, גם הדתיים או החרדיים חוששים לגבי הדור השני שלהם, שלא לומר השלישי. מצב ההתבוללות נוראי. בארץ הסיכוי שיחזרו בתשובה גבוה לאין ערוך מאשר שיתבוללו. וחוצמיזה- "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו א-לוה, שנא': כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת א-לוהי לאמר לך עבוד א-להים אחרים". ...ארץ ישראל, אנחנו אוהבים אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... לא הסכמתי בגרוש. אתה לייבוביצ'אי? [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מושג מה ראית בטלויזיה ומסתבר גם שזה לא כלל גרוגרות שסועות, אבל אתה מאשים האשמות כבדות. אתה כותב דברים רעים על אנשים טובים. לא צדיקים, אולי, קצת אנוכיים, יתכן, אבל כדי לכתוב מה שכתבת, צריך דברים מבוססים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה פעם ראשונה שאני קורא עד הסוף... באמת מעניין! [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי נראה לי ש"מרְאוֹת שירים" יש לנקד בצירי תחת המ"ם. דומני. [ליצירה]
- [ליצירה] ציטוט: "..המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר, על גבם של האזרחים..." אכן, מזימה זדונית. הערה קטנה: כשאתה כותב מילים בסמיכות, כגון "קודם- כל" רצוי לבטל את הרווח בין המילה למקף. ושאלה: מהי אותה "פליטת- עין" אליה התכון המשורר? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה בהתחלה חשבתי שזה בזבוז של רעיון לסיפור טוב, עם פאנצ'ליין מוצלח, או אפילו רמיזות ישירות, אבל עם קריצות למוסד ה'דייטים'. אבל ככל שהמשכתי הבנתי שזה לא עוד סיפור, עם קצת ציניות וכל הדרוש. זה מעין תפילה \ משאלה \ תובנה, משהו מהלב. נו, עוד תמצאי, בעזרתו, את ההוא... (וגם אם הוא חומרי מדי - אל תיבהלי. את יודעת - בנים...) [ליצירה]
- [ליצירה] ... מה, מה אתה מתלונן, ילד? תראה כמה תגובות נתנו לך! ועכשיו יש לך עוד אחת ממני. (בהקדשה אישית) תמשיך לכתוב, מי יודע, אולי יצא ממך משו בסוף... בהצלחה! :) ובקשר לשעות הלילה מאוחרות- הבעיה הזו חוצה יבשות, חבר'ה, אנו מקימים בזאת קבוצת תמיכה. מי שרוצה להצטרף, מוזמן. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני רוצה וברשותכם, אני הדל גם אצטרף למעגל, ולא שיש לי מה לומר אולי הטעם קצת נגמר, אחרוז לי עד הסוף המר ואתיחס למאמר. אתה בשירתך כתבת סיפור ילדות (ספר לסבתא) עלי חייל אשר נחמס נבזז, נשדד ונהרס, בהלקח ממנו תוף במעבר שעל החוף אכן, סיפור עגום, אומר, אך יש כאן עוד איזה דבר וסלח לי אם אכתוב מוסר, זה רק אני המיוסר סיפור זה הוא סיפור כמיהה, לתוף חסר, להגשמה, רצון לבא לידי שלם אך לא רצינו לשלם... אנחנו אשמים בכך, הכסף כביכול נחסך אך האמת העגומה עכשיו עצוב על הנשמה. כי לא נתנו לה יותר כי העדפנו לוותר על עוד קצת עומס, עוד משקל בחרנו בנוחות, בקל עכשיו נותרה הנשמה כל כך תלושה ושוממה רק שני מקלות כל שנשאר, מזכרת מימי עבר, של תוף גדול אשר אבד אך לא עזבה תקוה לעד נותרו רצון וזכרון, השיר מראה שיש חזון, אם תאמין שיאוש אין, אזי תוכל גם לתקן... סליחה אם את השיר הרסתי ובין המתדיינים נכנסתי, פשוט עברתי בסביבה -האוירה פה חביבה- החלטתי שפשוט אכתוב, מה שיצא, אם רע אם טוב. הרבה הצלחה, יצחק [ליצירה]
תגובות