[ליצירה]
תיקון טעות
לסיפור (הקצר- כולו שני דפים פורמט כיס) של עגנון קוראים "המניין" ולא עשירי למנין. אלא מאי, אילו אני הייתי עגנון הייתי בודאי קורא לו 'עשירי למניין', לפי שכל עניינו באותו חולה שנתרפא דרך נס ומפתחו של עולם הבא קם והתגבר כארי להיות העשירי למניין למען לא יעבור על החבריא הקדישא יום אחד ללא תפילה במניין ח"ו, אלא מה אעשה שמתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי לא שי ולא עגנון אלא זר בתוכם וג'ו
[ליצירה]
כל העניינים- גשרים, כל הדברים –גשרים
ענף אל ענף וכנף אל כנף- קשרים
ובכל יש אנשב להציץ ובכל יש שערים.
גם כל הגופים גשרים: אבר אל אבר גשור;
כח ההמשך בכך. דמע אל דמע קשור
ממישור אל נהר מבקעות אל הרים.
מאבן אל אבן כמן מצח אל מצח וחיק אלי חיק-
קרנים, מילים משפתים.. כח מגנט, מיתרים;
בין שדי ילין.. לילות בהמית משברים.
מתחת- תמיד תהום מים ומעל- ציפורים.
תשט"ו תשי"ט
אורי צבי גרינברג
(אנחה עמוקה עמוקה עמוקה עמוקה)
[ליצירה]
נפלא...
מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע..
גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה.
כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב.
בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת"
הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא:
"רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"...
[ליצירה]
הקריאה שלך לפרופורציות- זאת הקטסטרופה עצמה.
בנוסף לכך, גם אם לקוראי הארץ זה נחשב פחות או יותר כמו לעבור דירה (ע"ש), 'להם' זאת קטסטרופה. האם הם בני אדם?
שורה תחתונה: הבעיה האמיתית היא שהמתנחלים לא קוראים הארץ. וחוזר חלילה
תגובות