שיר קסום ומתנגן מאוד יפה
הקבלה בין קשת השמיים לקשתו של הצייד-שני ניגודים :)
הקטע הבא נראה (לדעתי האישית) קצת מסורבל:
"רק את עוד חזית מולך
קשתו של הצייד"
[ליצירה]
---
שיר קסום ומתנגן מאוד יפה
הקבלה בין קשת השמיים לקשתו של הצייד-שני ניגודים :)
הקטע הבא נראה (לדעתי האישית) קצת מסורבל:
"רק את עוד חזית מולך
קשתו של הצייד"
[ליצירה]
אוז למתחילים
סתם מתחסדים. יצירה חזקה. את מוסר ההשכל והתועלות שישמרו ל"כה עשו חכמינו" ולפעולות שבת בשבט ניצנים. אם לילדים קשה להתמודד שיצביעו במקלדת.
[ליצירה]
תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד.
[ליצירה]
סתם כך נתקלתי
והתלהבתי קשות. הדאבל מינינג ממשיך גם כשהקטע מסתיים. ומעורר מחשבה ותהיות. אישיות כמובן. לדעתי ביחס לכתיבה בגוף נשי - היה כאן ניסיון הרחקה, בגלל הדמיון האוטוביוגרפי. האין זאת?
[ליצירה]
מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר.
[ליצירה]
היי חגיתית. תודה תודה (על המחמאות וגם על הפרשנות)
וזר בתוכם - אין צורך להיות כה דרמטי. אם שלוש נשים בוגרות זיהו כאן את התחושה כנעימה/סימפאטית, כנראה שיש בזה משהו. ואולי אלמנט הזר בתוכן שלך הוא שגורם לך להבין ש-מר בתוכן. ולא היא. לא תמיד טב למיתב טנדו.
תגובות