חזינו בקשת
ואחזה בנו בקסמיה
ושמחנו ונצבענו באור
***
רק את עוד חזית מולך
קשתו של הצייד
ובהית לאורו של יום
רק בצבע האדום.
------
מהימים במדים...
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי הזכיר לי בו זמנית את השיר של דיידו ואת דירה להשכיר של לאה גולדברג. זה יכול להיות הספין אוף של האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיי-צוין כיאה וכנאה לבוגרת מדרשות למיניהן, שהיא גם בעלת ראייה ביקורתית ואירונית מספיק כדי לכתוב קטע שכזה. [ליצירה]
- [ליצירה] הרגשתי סיפור שצריך להרגיש. נסה "אמוציונלי", או בעצם, "אימושיונאל", הרבה יותר מתגלגל. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שאף אחד לא התייחס לתיאור הכה פולני/בורגני/אופייני של משפחות שאנחנו מכירים מהבית (שלנו או של אחרים). בעיניי דווקא זה ההיבט שאם היית שם עליו את הדגש בתיאורים, היית מגדיל את הניגודים בין הרוחניות המופרכת של הבן הנזיר לבין הבורגנות המטומטמת של המשפחה. לפיכך היה הופך הסיפור למשעשע ואירוני הרבה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ממולדה [ליצירה]
- [ליצירה] בנות מתוקות וחייכניות מזמינות משחקים שלא מסתיימים בחיוך. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שהוא געגוע לתום של אהבות עתיקות. הישנן עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] תוד(ע)ה לך נעל בית, על השיתוף ופתיחת הצוהר לתודעתך שלך. התחברתי. [ליצירה]
- [ליצירה] עושה לדמוע דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך. [ליצירה]
תגובות