"שדרות הירוקה"- הפרוייקט שהכי קסאם לי!
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כהמשך לשרשור ההסכמה עם ערוגה אומָר שגם לדעתי הצדק איתה. אחרי שדובר כ"כ רבות על צנזורת איכות באתר, דירוגין למיניהם וכד'- לענ"ד אין מקום ל-ה-ו-ד-ו-ת לכל מי שהשקיע לא יותר מדי דקות ולא יותר מדי פיקסלים (אם כי לפעמים כן מדובר ביותר מדי...) כדי לפרסם משהו שכולם יראו. (ולא אכחיש שזה חטא שגם אני חוטא בו לעתים) צריך לתת ביקורת כששייך צריך לפרגן כששייך, וצריך לא להתחנחן יותר מדי,אם מגזימים הפידבק כבר הופך להיות לא משמעותי ויצא שכרנו בהפסדנו. (אני לא פונה ח"ו אישית לתמי אלא מתייחס לנושא בכללותו כי הוא עלה כבר מספר פעמים באתר) לפעמים גם צריך לדעת לא לכתוב תגובה ארוכה זה עלול להיות מייגע. די. [ליצירה]
- [ליצירה] בול, גלויה ומעטפה משעשע מאד,שקוייעח! אחרי במבה "שאשא" חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, אבל הוכחת לי אחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... לענ"ד עדיף להמנע מפרסום שיר כזה כאן. אני לא מדבר על האיכות, שקיימת, אלא על הסגנון. יש פה ארוטיקה, אבל בווליום גבוה מדי, היא לא מספיק מכסה את עצמה, וזה כבר גס. מרבותיי למדתי שככל שנושא הוא יותר עדין, כך הסכנה בפרסום שלו לציבור רחב היא גדולה. בטח ובטח כשאתה מפרסם באינטרנט ואתה לא יודע מהי רמת הקוראים. כשאתה מכיר את הציבור אתה יודע איזו רמה הוא מסוגל לקלוט, איזו בגרות נפשית יש לו, וכאן אתה ממש לא יודע. ושוב, הביטויים חריפים מדי. מסוכן. זו דעתי, כל הרוצה יבוא ויטול, כל הרוצה יבוא ויחלוק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני נתקלתי בכמה יוצרים שכל יום שלהם מתחיל אוטומטית בשלשה בקרים שונים בו-זמנית... הסוג הזה צריך בד"כ להמתין זמן רב לביקורת הקוראים, אם בכלל. אגב,איך אני דואג שהיצירה שלי תהיה מוצבת בראש הרשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] . צורף כאן סחנה, קבל ח"ח על הקטע, אם כי חצאית ערוגה צודקת, יש מקום לליטוש. וילסחו לי אנשי האתר על ההומור הפרטי. [ליצירה]
- [ליצירה] שבוע הציטוט העברי היי ילד, אני אנסה להגיב בלי להכניס שורות של פובורסקי, זלדה, בלה או א.ב.ג.ד. מנחם. אני מקווה שזה קביל בשרשור הזה. לדעתי עבר טוב עניין המצברוח של המשוררים אבל כאלו הכנסת אותנו לחיים שלמים של משפחה רק כדי להעביר נקודה קטנה- יש פה חוסר פרופורציה- יותר מדי שמות,שמות חיבה וניסיון ללמד על כל דמות לפי משפט אחד. מה גם שלא תמיד המשפטים הם אמינים, ע"ע "היא כמו הנסיכה שלי". אבל אין מה לומר, קנית אותי ב"פוקסיונרית"... :) ואסיים כמובן בציטוט: "בלילה שבו ירח עושה דברים משונים למשוררים" (מתוך "שיר על ילד ששולח את השירים שלו בפקס" לנ.א.) בהצלחה לכל המשוררים. [ליצירה]
- [ליצירה] . ערוגה יקרה. אין כמו תגובות שמוציאות מהיצירה נקודות חשובות שלא השתקפו בקלות, ופה את עושה את זה מצויין, ומעלה לי הרהורים שלא חשבתי עליהם בעצמי. כבר כתבת, ואני לא זוכר איפה, על עניין ההתרגלות מול השמירה על הרגש, שבאמת יש מצבים שלמרות שקשה, צריך להמשיך, אבל בלי להתנכר לקושי או כאב או להתעלם מהם בתואנה ש"חייבים להמשיך". אשריך וטוב לך, ולקוראי תגובתך ומָפנִימֵיה. ולגבי הסבתא, תמסרי לה שיותר מששמרה השבת על ישראל שמרו ישראל בשבת. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואחד שערוריה אלדר אני מאמין שהקטע זקוק לליטוש הגון והשקעה אם כי הרעיון נכון. נתחיל מזה ש "קראו לה" למי זה "לה"? לסיטואציה? כתבת "בטקס" וזה לשון זכר כתבת "מה שקרה" וגם זה זכר... חוצמזה "אדוק" ולא הדוק. ושלושת המשפטים האחרונים לא כ"כ מפוסקים נכון. ולמקק- זיגי קרא את זה בשלוש לפנות בוקר,תדון אותו לזכות... [ליצירה]
- [ליצירה] נדב היקר. אכן, ככה זה בחיים. פתרונות קסם לא יופיעו לך כשתהיה במבוי סתום, מול קירות האבנים של המציאות. ברור שה"קטע" דרש שימוש בסצנה קולנועית קיטשית, שגיבורים נקלעים אליה ויוצאים דרך פלא. או שהם מוצאים דלת או משהו, או שהיריות שהצופה בסרט שומע, מסתבר שהרגו את הפושע, אך כאמור- בחיים, הבמאי לא יציל אותך אם לא תציל את עצמך. ניתוח עמוק יותר תוכל למצוא בספר "המרד השפוף" של גדי טאוב, שם מנתח טאוב את "ספרות זולה"- סרט שפועל על-פי אותו עיקרון, שאם הגיבור צריך להספיק משהו תוך זמן קצר הוא צריך לעבוד מהר, ובאותה מידה הוא עלול גם להיכשל. בשאר הסרטים, על-פי טאוב, "הגיבור לא צריך לנעול את מכוניתו כיוון שהוא יודע שהיא לא תיגנב, שכן היא דרושה להמשך הסרט" (הציטוט איננו מדויק,אלא על-פי הזיכרון) בחיים האמיתיים עובדים קשה... עלה והצלח! קבל "פרח" לכבוד ל"ג בעומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. כתוב טוב ומרענן. הזכיר לי סיפור אחד של אתגר קרת... אגב, מצאתי את משה- הוא יושב בספסל לידי בישיבה. הוא סיפר לי שאשתו חושדת בו שהוא חוזר בתשובה ושהוא לומד תורה במקום להגיע הביתה בזמן. חשבתי שחשוב שתדעי... [ליצירה]
תגובות