[ליצירה]
מגן יקירי..
מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך).
אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'...
[ליצירה]
התחברתי.
לתיאור, למטאפורות ולסצנה.
(אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..)
[ליצירה]
לא רוצה כותרת.
אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה.
זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי!
כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב.
לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו.
[ליצירה]
יפה מאד
מאד מתאים לשם הקטגוריה - הרהור.
מזכיר לי את תחילת הסרט "אדפטיישן" - ההרהורים בהתחלה של "צ'רלי קאופמן", מומלץ לראות - אחד הקטעים הבודדים שהצליחו כמעט ללכוד את ה'הרהור'
[ליצירה]
חחחחחחחחחחחחחחחחחח
אודה ולא אבוש - צחקתי הרבה השבוע. באמת.
צחקתי על דברים מצחיקים ועל כמה שלא...
אבל על זה צחקתי כל כך...
חבוב, אתה זוכר משהו בשם הallied forces?
המושג D-day נשמע מוכר?
שמעת על צ'רצ'יל וטרומן?
רוסיה? שמעת על גנרל חורף?
הם (בצירוף קודשא בריך הוא, שכינתיה וכל יהודי ששרד את השואה) היו המנצחים האמיתיים של הנאצים.
<שיעול> וכמובן, חלק ניכר מהם קפיטליסטים מערביים מטונפים... <שיעול>
[ליצירה]
מצחיק אותי :-)
אתה יודע למה? כי אני כבר עשיתי את זה! :-)
כתבתי כאן פעם סיפור על נקודה בשם "דוט" (צ'אל את מישי, היא קראה לעצמה ככה הרבה זמן בגלל זה...) ואת הסיפור כתבתי עם נקודה אחר כל מילה (או אות, לא זוכר בדיוק...)
אז איך אמרו בספרים, בשירים ובמפות הכוכבים?
אונה לך ואונה לך! (או בציטוט מדוייק "שתי אונות לירדן, זו שלך וזו גם כן")
[ליצירה]
מצויין
מאד מיוחד.
לא יודע מה נושא האלומות לא אהב כאן, אני אהבתי את ההרגשה, את הסגנון הגבוה והכל.
תיקונון קטן - יש שם "שביעות רצון" שצריך להגיה ל"אי שביעות רצון", אני חושב.
ושוב, בהחלט משובח.
תגובות