בס"ד
אתה מפסיק להיות צעיר, בו ברגע שאתה מפסיק לצפות ליום-הולדתך הקרב...
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אתה אמור להיות יוצר? או בכלל יצור חושב? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! פשוט מדהים. יש מילים. הן בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן אבל למה לא להשקיע ולהפוך את זה מסתם הרהור לסיפור של ממש? כל חומרי הגלם כבר ישנם! [ליצירה]
- [ליצירה] יואכש, שמא תשקול שנית? להזכירך: "יש אנשים שצדים נמרים". חשבת שזה לא קשור? [ליצירה]
- [ליצירה] המממ... למה אף אחד לא התייחס ליצירה עצמה??? העיקר שזה מנויילן, וטפל. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה... הנעל מכה שוב, מה? מעניינת אותי אבל, דווקא הקונוטציה המעניינת של הכותרת: "שלום לתמימות, (למדתי גם אני לשקר)". כי אם התכוונת לשיר המצויין הזה של רונית שחר, היצירה מקבלת תפנית שונה לחלוטין, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] רדף השיג הכאב הוא אותו הכאב. הגירוש הוא אותו הגירוש. והדמעות... הדמעות מפלסות להן נתיב שונה, אך בוער לא פחות. כל מי שעצר באדום - כבר אמר עליו המלך-משורר הג'ינג'י - "גם מצרים נתנו יד..." [ליצירה]
- [ליצירה] כאילו שאפשר בכלל להפריד. חורבן הוא חורבן הוא אסון. מצאו לי אחד מאנשי גוש קטיף, חבל עזה או צפון השומרון שיכולים לשכוח ולהשאיר מאחוריהם את סאת-ייסוריהם, גלותם, בשל העובדה (שאמורה להיות מובנת מאליה) שפרנסתם אולי תשתקם עם הזמן. הנסיון לחבר בין הדברים כמשוואה - גירוש שווה נזק כלכלי; הנסיון להפריד בין הדברים - הלך הבית, הלכו החיים, אך החממות הגיעו; מגעילים אותי. או יותר נכון, מביישים אותי. הזהו אדם? [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה שהטעויות הקטנות בפה ובשם מכוונות... צחקתי. קראתי שוב וצחקתי עודפם! [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר, אוי ואבוי, אוי ואבוי! אלימות במשפחה... את פוגעת בול, טלי, כל פעם מחדש. ילד, אני לא יודע מה נפל עליך. אני מקווה שתסלח לי, אבל מי אתה בכלל?! אולי במקום לנסות ולהבין יותר טוב מהיוצרת מה היא היתה אמורה לרצות לכתוב, תנסה להבין מה היא אמרה בעצם. לפעמים מה שיוצא הוא לא מה שתכננו, אלא מה שבאמת היה לנו חשוב להגיד. להביע. להראות מעצמנו. [ליצירה]
תגובות