[ליצירה]
חבל שלא היית בחול המועד
הקראתי שיר של שלונסקי.
כמה מעליב- אנשים לא שמים לב למה שאתה אומר- אלא לקול שבו אתה מקריא את זה.
השיר שלו פשוט נפלא. אולי אוריד אותו לפה.
[ליצירה]
[ליצירה]
..
לא.. הם חמודים!
(אתה מדבר עם אחת שיכולה לעמוד שעות ליד הלול של הפרגיות בקיבוץ, ולהעריץ את היצורים החמודים האלה.. ואח"כ ללכת בשלווה לחדר-אוכל ולאכול עוף).
[ליצירה]
...
ממ..
כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה..
אז ההר נותן שלווה.
אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו..
[טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:]
[ליצירה]
...
"שמפניה" היה הכינוי של אבישי רביב.
וחשבתי על זה שהמחלקה היהודית של השב"כ, בימים גורליים של דיבורים על פינוי גוש-קטיף, בטח רוצה 'לצוד' את הימנים הקיצוניים שעשויים להפריע קשות למהלך הזה..
אז במהלך הפוך למה שעשה אבישי רביב, שהתחזה לימני קיצוני וניסה להמריד חבר'ה צעירים, הפעם הם למדו את הלקח- ולכן הם שלחו מישהו שיתחזה לשמאלני סהרורי על מנת לקבל תגובות נגד ולזהות ביניהן את הפנאטים הפוטנציאליים...
איך הקונספירציה?
[ליצירה]
...
לעניין הצורה, את כותבת את עצמך מצויין.
ולעניין התוכן, מי כמוני מאמינה שההכרה היא מחצית הדרך. לפחות. גם אם היא כרגע על דרך השלילה, על מה שאין לנו ולא יהיה. ההכרה שאין לנו היא מחצית הדרך אל מה שיש ועוד יהיה.
פעם, כשצורה עוד היתה כחולה ופשוטה, היה מקובל לשלוח כאן חיבוקים.
תגובות