"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ואם דיוק, אולי כך?
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ארספואטי
יפה מאוד:)
[ליצירה]
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את זה הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ואם דיוק, אולי כך?
"הייתי מנכס אותו לעצמי,
את הדיוק בו מתאר
המשורר את אגל הטל.
...
כמה זיעה הגרתי. כמה זיעה."
ארספואטי
יפה מאוד:)
[ליצירה]
והמספרים
מכל הסוגים, מתחברים
חלקם נמחקים תחת ברז שוטף
וחלקם נשארים.
מכל הספרות
יצאו יחידות וכפלים
עשרות ושברים
בתוצאה אחת גדולה
תופר משוואה
לקול צפירה.
[ליצירה]
בקיראה ראשונה זה היה נשמע ונקרא קצר וחסר מעט אך עם קריאת הכותרת (לאלה שמיחסים לזה חשיבות, כמונו) ועם חיתוך שורות נכון- זה כמו שאני אוהב. תמציתי ומלא.
תגובות