כשהעצב מתדפק בפתח- אני שמח
כשהיאוש מציץ לפתע- אני מלא
כשרגש בא הולך ומשתלט- אני מתכופף
זהו טבעו של עולם.
קצוות.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (בנוסח דאואיסטי משהו) [ליצירה]
- [ליצירה] חשיבה מעניינת- הקצוות והתגובה לעולם תוך שימוש בהן... (וזה מעניין כי אתמול למדתי סיפור של ר' נחמן בו מודגם איך בכל תכונה אפשר למצוא שתי קצוות - ולתעלה לטוב או לרע - טוב אבל לא אגרר לזה עכשיו :-)) מהשיר אפשר ללמוד שהקצה השני מול יאוש הוא התמלאות, האמנם? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון מאוד רביעית. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, זה אתה? יוחזר שי לאלתר! [ליצירה]
- [ליצירה] הי!! גם זה אני. יא מעליבן [ליצירה]
- [ליצירה] לא.... אלו רק שורות קצרות מידי בשביל להיות משהו... במחילה מכבודך..זה שיר?גם קטע לא הייתי אומרת...אולי "משפט"...?!?!?!? [ליצירה]
- [ליצירה] מפנה לשיריו של "לאו צה". דאואיסט. כדאי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר לך חביבתי? [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] "את ידי ביקשת ואני לא הבנתי"- לא פשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] הדיכאון- אין הוא מבזה את היפה ונעים הוא מקטין ומצמצמם. מעצים את השחור ממרר (ממראר) את הקיים ומוסיף נופח התקמטות. כשכל זה עולה על כל דמיון נופח ונוסק. נופח ועולה השמיימה. [ליצירה]
- [ליצירה] היית קורא לזה "מעורר מחשבות". יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] בתיאבון [ליצירה]
- [ליצירה] אשמח לדעת שצפתי בין ים בקבוקים ששילחו מתוכם את הפתק. [ליצירה]
- [ליצירה] מי יודע איך קוראים לצמח? תמונה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא [ליצירה]
תגובות