בס"ד
יותר מדי תשומת לב שמים בערימה, לך תדע מתי תרצה קצת...
---------
תודה למ.כ.
בנימין נקונצ'ני
-
בן עשרים ותשע, יהודי, מחפש. שאזכה: "ובלילה שירה עמי, תפילה לא-ל חיי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום הי, אני מכירה אותך. גם יצירותיי (הדלות) מתפרסמות באתר (דל?) זה. אני חברה של איילת, זהו, תמיד נחמד לראות אנשים שמכירים, אפילו שהם רק אחים של... ד"ש לאיילת (נראה לי שכבר אמסור לה בעצמי.) [ליצירה]
- [ליצירה] :) היה מי שאמר שמי שרודף אחרי הכבוד הכבוד בורח ממנו וההיפך, לא? ואיילה, מזל שיש פה מערכת מסרים אישיים, מה?.. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... אהבתי מאוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מכל מקום היא לא באמת השאירה לי ברירה... [ליצירה]
- [ליצירה] אולי אולי עמוס קינן? לא כל כך קישון... [ליצירה]
- [ליצירה] שמישהו אחר יכתוב את זה אני אחשד בפרסום עצמי בוטה, ובצדק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, ואפילו עוד אוי אחד פתאום קראתי שוב, ובין לבין שצחקתי, מצאתי התייחסות לעוזי חיטמן ז"ל. אין לך בטעות קשרים מיוחדים עם מחלקת "הבאים בתור" למעלה, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] לך תודה, כנרת. ואכן, אם יורשה לי לגלות שבמקור השיר נמסר בגרסה מעט אחרת: "משורר מלהב" היה כתוב שם - הווה צליל כאב. בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה משאל-צורה!!! כל מי שבעד דעתו של רם בן חורין, שיגיב. מי שבעד היצירה - שיגיב! מלאו את חובתכם האזרחית! בנימין [ליצירה]
- [ליצירה] סוסת אור בשבוע שבו הסתיים הגירוש הייתי ביד ושם. הייתי שם בתפקיד, והחזקתי את עצמי בכח. אבל היה שם רגע אחד - התיישבנו לשתי דקות עד שפינת הצפייה תתפנה - אני נושא את עיני, ובדיוק מעל ראשי, ללא שום התראה מוקדמת, תמונתו של אחי הוורשאי, ידיו מונפות מעל ראשו, וטלאי על חזהו. בכיתי, ובכיתי, ובכיתי. עברו חודשים עד שהצלחתי להדחיק את התמונה עמוק מספיק בכדי לשכוח, לחיות. רק דרך הגירוש התחלתי להבין קצת את השואה. בסוף הסיור ההוא ראיתי כרזה מונפת, שם ביד-ושם: זכור את אשר עשה לך עמלק. אינני מתכוון לשכוח. [ליצירה]
- [ליצירה] ולעיתים: כמה קשה להתיר ייסורי-איסורי-אסורי קשר שכה בקלות נקשר; בכמה כח צריך להרפות לוותר, לבתר, לפטר; בכמה קשיים עולה הקלות השלת הנטלים הנמלים בהם עגנו. הפליגי, עופי, הינשאי... [ליצירה]
- [ליצירה] מה היה קורה אם אני הייתי מובטל שהשפם מתיימר לייצג? אם אני הייתי בורג קטן במערכת שאוברקוביץ' קובע את סדר יומו, חייו וגודל קצבתו? כ----ן... אני מניח שזה היה מפריע לי. קצת. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאמרתי כבר אוי, ואבוי. ושוב אוי, ושוב אבוי. לא יאומן, ובכל זאת, מציאות. [ליצירה]
תגובות