יפה.
אני אוהבת שעושים פראפרזה על דברים מהתנ"ך, אבל לא בצורה ברורה מידי, אלא מרומזת- כמו כאן.
(את ה"חלונות" הבנתי.. אבל למה תשעים ושמונה דווקא? ווינדוס 2000 זה הכי טוב (:).
[ליצירה]
...
יפה.
אני אוהבת שעושים פראפרזה על דברים מהתנ"ך, אבל לא בצורה ברורה מידי, אלא מרומזת- כמו כאן.
(את ה"חלונות" הבנתי.. אבל למה תשעים ושמונה דווקא? ווינדוס 2000 זה הכי טוב (:).
[ליצירה]
*
ביקורת בונה, דווקא בגלל הרעיון היפה והפשוט;
מה שיפה בדימוי זה הגירוי,מה שלא נאמר בו אבל מתעורר מיד אצל הקורא ומקשר את היצירה למקום /זמן שהם לא מקום ולא זמן -זה אף פעם לא בדיוק "מה שהמשורר התכוון" אליו,זה תמיד יישאר "מה שהמשורר מעורר" אצל הקורא.
לפעמים נדמה לי,כמו בשיר הזה,שהכותב קצת נסחף עם הדימוי,כאילו שכח שזה רק אמצעי אחד להעביר מסר ואז יש תחושה שהדימוי השתלט על השיר ואחרי שהבנתי אותו והובלתי לכל המקומות שהוא היה אמור להוביל אותי- לא נשאר כל כך מה לעשות עוד עם השיר...
תגובות