זה לא היה כל כך מזמן
שידעתי להחדיר
בין אלפי מזדמנים
שבעה טהורים
ולטבול ולטפול שקרים
שקט בידי,
הוא חוצץ
ואני מיטהרת
-וכותבת
זה רק כמה עולמות
[שנבראים ונחרבים]
שלושה מוספים
שני פנים
[מתגלים ומסתתרים]
ואחד אלוהים
שמפרידים
גשי למכולת
קני כמה עולמות
שלושה מוספים
שני פנים
ואחד אלוהים
בואי הביתה,
נחתוך סלט,
אולי נצא מזה שיר.
מישי
-
האחת,
(ולא האחרת..)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * ביקורת בונה, דווקא בגלל הרעיון היפה והפשוט; מה שיפה בדימוי זה הגירוי,מה שלא נאמר בו אבל מתעורר מיד אצל הקורא ומקשר את היצירה למקום /זמן שהם לא מקום ולא זמן -זה אף פעם לא בדיוק "מה שהמשורר התכוון" אליו,זה תמיד יישאר "מה שהמשורר מעורר" אצל הקורא. לפעמים נדמה לי,כמו בשיר הזה,שהכותב קצת נסחף עם הדימוי,כאילו שכח שזה רק אמצעי אחד להעביר מסר ואז יש תחושה שהדימוי השתלט על השיר ואחרי שהבנתי אותו והובלתי לכל המקומות שהוא היה אמור להוביל אותי- לא נשאר כל כך מה לעשות עוד עם השיר... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה אמיתי פשוט אדיר.. ממש אהבתי את הרעיון.. אמיתי נוגע ללב גרם לי צמרמורת .. [ליצירה]
- [ליצירה] פךךךךךךך מפפפפךךךךךך [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה בהמשך לתגובה לפני... (שמעתי כבר את המשפט) שכשהשמש שוקעת כאן- היא זורחת במקום אחר. ולהיפך. משפט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] ... ארוך מידי אבל יש פוטנציאל [ליצירה]
- [ליצירה] ... לא משהו [ליצירה]
תגובות