יֵשׁ חַיִּים

בְּעִרְבּוּב מִתְעַרְפֵּל וְהוֹלֵךְ

מִתְעַרְבֵּל, בּוֹלֵעַ שְׁבָרִים

שֶׁל אֱמֶת.

יֵשׁ עִרְבּוּב

בְּחַיִּים מִתְמַשְּׁכִים וְהוֹלְכִים

עַד נָכוֹן הַיּוֹם, עַד יָנוּסוּ

צִלְלֵי שֶׁקֶר.

יֵשׁ גְּאֻלָּה

בַּגָלוּת זוֹרַחַת קִמְעָה

טִפִּין טִפִּין תְּטַפְטֵף

וְתַחְצֹב.

וְיֵשׁ גָּלוּת

בִּזְרִיחַת גְּאֻלָּה מִתְבַּהֶרֶת

מַחְשֶׁכֶת, מֻאָדֶמֶת

מֵחַיָּה.

.......................................................

כח' שבט תשס"ח, נכתב בעקבות הפיגוע בדימונה